בעל אופי, האמת והיושר נר לנתיבתו. חייו היו קודש לתורה ולעם, ועבודתו הציבורית והציונית היה שלא על מנת לקבל פרס.
בידיו כתבי יד על נושאים שונים.
בתו: חוה אשת גדליהו רחמן (נכדותיו: יוספה נחמה - פנינה).
משה שמואל וילנר
נולד בוילנה, ז' אדר תרכ"ט (1869). לאביו שמריהו (ראש ישיבה בעיר זו).
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת מיר ועמד לקבל סמכות לרבנות בשנת ה-17 לחייו, אולם רגש חיבת ציון שפעם בלבו הטהו מדרכו זו והחליט לעלות לארץ.
בשנת תרמ"ו (1886) עלה לארץ (דרך אודיסה ואלכסנדריה, על סיפון אניה דלה), והיה אחד משמונת המיסדים והמתישבים הראשונים בשכונה העברית "נוה צדק", צפונית מיפו, שהחלו בבנינה בשנת תרמ"ז (1887) (נוסדה, כ' ניסן תרמ"ז ע"י חברת "עזרת ישראל". הועד הראשון שלה היה מהחברים : שמעון רוקח, אלעזר רוקח , ד"ר מנחם שטיין, מאיר המבורגר וראובן בלאטנר ). זכה לראות בגידולה ובשגשוגה של תל-אביב הגדולה.
נשא לאשת את אסתר בת מרדכי. פתח בית מסחר לרהיטים ביפו.
כתב זכרונות רבי ענין מראשית התהוות הישוב העברי החדש בארץ, וספר חדושי תורה. פרסם ב"ידיעות עירית תל-אביב" כמה פרקים מזכרונותיו "מראשיתה של שכונת נוה צדק".
נפטר בתל-אביב, י"ט תמוז תרצ"ח (18.7.1938). צאצאיו: שרה אשת יוסף יודלביץ, רבקה אשת שמואל גרשמן, מלכה אשת ד"ר יוסף אשרמן, רחל. אהרן מ. וילנר (עורך דין בתל-אביב).
פרומה לבינסון
נולדה בוורנה (רוסיה) תרמ"ח (1888).
לאביה ר' אברהם ריין ולאמה רחל בת אליהו שץ. עלתה לארץ עם בני משפחתה בשנת 1903.
קיבלה חינוך מסורתי וכללי. מן התלמידות הראשונות שסיימו את ביה"ס "בצלאל" מיסודה של דודה (אחי אמה) פרופ' בוריס שץ (ראה כרך ה' עמוד 2336).
התמחתה במיוחד בהרכבת צבעים ובעיבוד שטיחים.
היתה פעילה בארגוני הנוער העברי בירושלים.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלתה לטבריה יחד עם אמה ואחיה יעקב ריין (כיום סוחר בת"א) ואהרן, הנמנה על חבריה הותיקים של קבוצת דגניה א'.
ביתם בטבריה היה פתוח לרווחה לגולי ירושלים.
אחרי הכיבוש הבריטי חזרה לירושלים, ועזרה למר גולדשמידט בהנהלת בית היתומים שיסד באותה תקופה.
בשנת 1922 נישאה לבנימין לבינסון (ראה בכרך זה).
גם לאחר נשואיה המשיכה בפעילות צבורית. היתה חברה פעילה בחברת "עזרת נשים", בלשכת "בנות ציון" של מיסדר בני-ברית. התמסרה והקדישה הרבה ממרצה ומזמנה לכל מיני פעולות צדקה ועזרה לכל כושל ועני. אנשי שכונת "אבו-בצ'ל" כנו אותה בשם "אם השכונה".
משה בלפור ז"ל נפל בקרבות הר-ציון בירושלים. כ"ו אדר תש"ח (7.3.1949).
מקרה האסון של מותו הטרגי של בנה משה בלפור ז"ל דיכא אותה מאוד ושם קץ לחייה.
נפטרה בירושלים, ט' שבט תשט"ז (22.1.1956).
צאצאיה: אברהם יוסף לבינסון (מבעלי החברה לפרסום ויחסי ציבור "גורדון, ליבנסון, איילון" בתלאביב). משה בלפור ז"ל, בלהה אשת הרב המתקדם שמואל שפר (רב בקהילת טולידו, אוהיו).