את צערו העמוק על הימצאו בחו"ל, וכותב: "שלו הייתי בביתי ובית מדרשי בארעא קדישא, והנה ה' טלטלני טלטלה גבר... במחיצתי פה נא-אמון, ומה אעשה ואלהים גזר עלי לגור בארץ הזאת משום פרנסה".
כתב הרבה ספרים חשובים שעד היום משתמשים בהם הרבה חכמי הספרדים. ואלו הם: "הוראה בביתדין" (על שמות גיטין, אזמיר תרל"ב); "צדק ומשפט" (על שולחן ערוך, חו"מ, שם תרל"ד) ; "שמו משה" (שו"ת, שם תרל"ה).
בכת"י היו לו ספר שו"ת גדול וספר דרושים, הוא הסכים כ"כ על הרבה מספריהם של חכמי דורי וחידושי תורתו נדפסו בהם. בשנת תר"ן ערך את הספר "חסדי דוד" ח"ג והוסיף לו הגהות והערות משלו.
הרב שלמה משה סוזין
רבה הראשי של ירושלים.
על-פי פנקסו שנשאר בכתב-יד בספריה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים יוצא שהיה בצעירותו בחברון. אפשר גם שנולד בה. הרבה שנים לפני שעלה על כסא הרבנות, עוד בזמנו של ר' יום טוב אלגאזי, שימש בדיינות. בשנת תקס"ח (1808) יצא בשליחות "כולל" ירושלים לערי צפון-אפריקה. באותו זמן יסד בכספי נדיב בעילום-השם ישיבה בשם "בני-משה", שנקראה על שמו.
היה ידידו הנאמן של ר' מנחם מנדל מתלמידי הגר"א. על פעולותיו הרבות למען יישוב הארץ היו מספרים בני העיר אפילו בימיו של פרומקין, אולם אף הוא לא רשם מה היו פעולותיו. בפנקס הנ"ל אנו מוצאים חשבונות שונים על חלוקת כספי הקדשות ושמות המקבלים. משם נודע על פעולותיו בזמן התנפלות הפלחים על היישוב הירושלמי.
בשנת תקצ"ו (1836) עמד בקשרים עם פקיד א"י באמשטרדם, ר' צבי הירש לעהרין, ובהשפעתו נשלחו ע''י סכומים הגונים להקל מעל הנפגעים.
כתב הרבה תשובות. חלק קטן מהן נדפסו בספריהם של חכמי הדור ("חקרי לב"; "חוקי חיים" וכו') ורובן נשארו בכת"י בספרייתו של הרב יצחק באדהב (ראה כרך ב', עמוד 622).
פרומקין כותב שהיה לו חיבור גדול בכתובים ואינו מציין את תוכנו. בראש הספר תקנות ירושלים נדפסה תשובתו, התשובה על תקנת העזבונות ושם הוא מרבה לספר בשבח ירושלים וחכמיה. הסכים על ספרים רבים... כבר בשנת תקמ"ח (1788) אנו מוצאים הסכמה ממנו על ספר "עבודת התמיד".
בשנת תקפ"ד (1824) נבחר ל"ראשון לציון" במקומו של הרב יום טוב דאנון . ישב על כסא הרבנות על יום מותו בכ"ח כסלו תקצ"ו (1836).
יוסף קשתן
נולד בהורודוק רוסיה הלבנה, (בין שתי מלחמות העולם פולין), א' אדר תרנ"ז (1897).
לאביו נח קשתן (מחסידי סטולין) ולאמו חיה צירל בת יוסף אלמן. קיבל חינוך מסורתי בבית אביו. למד בישיבת ה"חפץ חיים" בראדין והיה מבאי ביתו של הרבי בסטולין, (בו היה ידוע בשם "יוסף הורודוקר") וספג לתוכו את הטוב והנעלה שבשני הקטבים המנוגדיםלכאורה : את החסידות עם כל ניגוניה ומסורותיה והשלהבת שבתפילה ואת תורת-המוסר ה"מתנגדית", ואת היסודות הללו מיזג בציונות שנתחנך בה בבית אביו ובעירו. השתלם בהשכלה כללית ועברית חדשה ופנה לעסוק בהוראה.
נשא לאשה את שושנה בת לויק פרידמן. בשנת 1925 עלה לארץ ועבד זמן-מה בתור מורה ואח"כ נתמנה למזכיר הסניף התל-אביבי של הסתדרותהמורים והשקיע בו את מיטב יכלתו וסגולותיו קרוב ל-30 שנה. יסד חוג לתלמוד למבוגרים ונתן בו את השיעורים בתקיפתו הראשונה. הכניס רוח חיים ועליזות במסיבות חברתיו במיטב ניגוני סטולין ושירים עממיים, ובעברו לפני התיבה בבית-הכנסת של חסידי סטולין היה מחייה נפשותיהם בהמשכת ההשראה של בית רבם.
נפטר בתל-אביב, ג' אדר תשט"ז (15.2.1956).
בניו: מרדכי, חיים, ישעיהו.
נחום רצקובסקי
נולד בירושלים, באדר תרס"ב (1902). לאביו דב בר רצקובסקי (היה סוחר, בעל תעשייה בפריז. עלה לארץ בשנת 1885 והיה מראשוני המתישבים בנוה שלום - ובוניה.) ולאמו הניה בת הרב אברהם זוסמן (מעורכי העתון "אריאל" בירושלים). קיבל חינוך מסורתי וכללי בבי''ס עזרה.