יצחק (אייזיק) וולפסון
נולד בגלזגו (סקוטלנד, בריטניה) בשנת תרנ"ד (17,9.1897).
לאביו שלמה ולאמו נחה שרה. המשפחה היגרה מרוסיה לבריטניה, והאב השתדל לפרנס מחנות-הרהיטים הקטנה שהיתה לו בגלזגו את משפחתו הגדולה (3 בנים ו-7 בנות), אך רוב זמנו עסק בתורה והזמן והמרץ שנשארו לו לעניני עולם הזה הספיקו רק להשגת פרנסה בדוחק.
הנער יצחק, שנתחנך בלימודי יהדות וגם בביתהספר העממי, הרגיש בקרבו חוש מסחרי חזק ורצון עז להפעילו, ובגיל 14 נטש את לימודיו - למורתרוחו של אביו - ויצא לכפרים הנידחים שבהרי סקוטיה, התדפק על דלתות בתי האכרים והציע להם רהיטים שימושיים וחפצי-נוי זולים בתשלומים לשיעורים, שיספק להם מבית-המסחר של אביו. שיטת-מכירה זו היתה לרצון ולתועלת להמוני האכרים, באשר סיפק את צרכיהם בדייקנות. מחזור העסקים התרחב והלך, והחנות הקטנה של אביו התפתחה במהרה לאחד מבתי-המסחר המרכזיים לרהיטים וצרכי בית, שאחיו נשאו עמו בעול ניהולו והאב התפנה לעסוק בתורה בלי טרדות עול הפרנסה.
נשא לאשה את גב' אדית לבית שטיינברג. ב-1923 עקר ללונדון וכשרונו החיוני עמד לו גם שם. בתחילה עסק במסחר זעיר, במכירת שעונים, טכסטילים וכל הבא ביד בהזדמנות. אחרי חדשים מספר פתח סניף לבית-מסחר הרהיטים של המשפחה אשר בגלזגו, הנהיג את קבלת ההזמנות באמצעות הדואר ומכירה בתשלומים לשיעורים, ובעיקר שקד להתאים את סחורתו לטעמם ולמשאלתם של הלקוחות ולשרתם בדייקנות וביושר - ובמשך עשר שנים התפתח העסק לשרשרת של חנויות-ענק בשם "גרייט יוניברסל סטורס", שמחזור עסקיו מגיע כיום לכ-400 מליון לי"ש לשנה.
עם עלייתו למרומי ההצלחה והעושר נשאר נאמן למסורת אבותיו ול"תחביב" שלו: להוציא כספים ל רוב לצדקה ולמפעלי חסד ותרבות יהודיים וכלליים. תרם ביד נדיבה לבתי-כנסת ולבתי-ספר יהודיים בלונדון ובגלזגו (בית-ספר אחד נקרא על שם אביי) והשתתף בועדים המנהלים שלהם.
Chmn. Managing Dir.; Great Universal Stores Ltd.; Sr. Warden Central Synagogue, London; Hon. Vice-Pres. Glasgow Jewish Inst.; Chmn. Salomon Wolwson School; Chmn, Joint Palestine Appeal, 1949-52; Member, Exec. Council Weitzman Inst. Found.
גם למען בנין ארצנו פתוחה ידו לרווחה. בשנים 1952-1949 היה יו"ר המגבית הישראלית בבריטניה, והנו חבר הועד המנהל של מכון ויצמן, שבקרבתו בנה לו חווילה קטנה, בה הוא מבלה כל שנה שבועות אחדים מאז ביקורו הראשון בארץ ב-1953, ועד כה עברו תרומותיו לישראל את גבול 2 מליוני לי"ש (מהן תרומה אחת ברבע מליון למכון וייצמן, בנין "היכל שלמה" - על שם אביו - למרכז רוחני ומעון הרבנות הראשית לישראל בירושלים, בתי מגורים לעניים בירושלים, ועוד). באחרונה יסד קרן מיוחדת לצדקה בסך 10 מליון לי"ש, שתחולק עם פירותיה ב-10 שנים, ולמפקחים על הקרן מינה את בנו, רעיתו ואישי צבור יהודים ולא יהודים באנגליה.
עקרונית נמנע זמן רב מעשיית עסקים בישראל, שיאהב את הארץ בלא אינטרסים מסחריים, והעדיף לנדב לה בלא צפיה לרווחים. אך משניתקה חברת "של" את קשריה עם ישראל, לרגל מיבצע סיני, קנה מהחברה את רכושה ומעמדה בארץ ויסד את חברת "פז", הממשיכה בהספקת-הדלק לישראל, ומאז הוא משתתף בעוד כמה עסקים בישראל, - אבל תוך עמידה על עקרונו, שכל הרווחים מהשקעותיו כאן יהיו קודש לצרכי צדקה בארץ.
בנו: ליאונרד.
צמח הימן
נולד בלונדון (אנגליה) בשנת תרנ"ט (12.2.1899).
לאביו הרב אהרן היימן ולאמו רחל לבית אברהמ סון. חניך: בי"ס גבוה, פקולטה לרפואה בלונדון.
בימי מלחמת העולם הראשונה התגייס ללגיון היהודי.
בשנת 1922 עלה לארץ.
עד שנת 1950 חבר הנהלת בנק ברקליס בירושלים.
היה עורך המדור הכלכלי של "פלשטיין פוסט" בירושלים.
בשנת 1926 נשא לאשה את ד"ר חנה בת מנחם פונר.
בשנת 1950 יועץ כלכלי בשגרירות ישראל בוואשינגטון.