ינצלו ויחרימו את העסק, החליט למכור אותו לה"ה סלומון, לוין ואלשטיין, בעלי בתי רפואות בירושלים ובחיפה, בתנאי שבמשך 5 שנים לא יפתח עסק כזה.
בשנת 1919 פתח שוב ביפו בית רפואות ובשנת 1921 כשפרצו המאורעות, היה הראשון שהעביר את העסק לרחוב הרצל בתל-אביב.
יסד מכספו קופת גמילות חסדים במטרה לעזור לחיילים המשוחררים מהצבא התורכי.
בשנת 1939 החליט לחסל את העסק ולעבור לרמת גן, סידר משק קטן ליד הבית, ערך מסיבות בביתו אחרי התפילה. תרם בסתר ועזר לרבים.
היה יו"ר בית הדין לשכר דירה ברמת-גן.
היה מראשוני הבנאים החפשים בלשכת "ברקאי" ביפו ופעיל ב"בני ברית".
נפטר ברמת-גן, ה' אלול תש"ז (21.8.1947).
בנו: עמנואל.
משה גינזבורג
נולד במוסקבה (רוסיה), אלול תרמ"ה (1885).
לאביו אהרן ליב גינזבורג (ראה כרך ב', עמוד 821) ולאמו גישה בת אברהם ליב פרדקין, משקלוב.
עלה לארץ בשנת תר"ן (1890).
קיבל חינוך מסורתי, וכללי בביה"ס אליאנס (כל ישראל חברים) וחובבי ציון ביפו. במשך 3 שנים בבית הספר החקלאי במקוה ישראל (עד אוקטובר 1904).
אחר גמר הלימודים במקוה ישראל עבד בתור פועל חקלאי במשך 6 חדשים בחווה "סג'רה" תחת הנהלתו של אליהו קרוזה (ראה כרך ששי, עמוד 2603).
במרץ 1905 נתמנה לסגן מנהל. מנהל חשבונות ומטפל בענייני חקלאות בחברת יק"א, באדמותיה בחורן. במשך 7 שנים גר בכפר ג'ילין שבחורן.
בשנת 1912 הועבר למשרד יק"א ביפו ואח"כ בתל-אביב להנהלת החשבונות.
בשנת 1916 נשא לאשה את זהבה בת ר' יצחק אייזיק בן-טובים (ראה כרך ב', עמוד 595).
בשנת 1933 נתמנה למנהל חשבונות ראשי במשרד פיק"א בחיפה, ושם נשאר עד סוף 1940, תאריך יציאתו לפנסיה.
חבר ועד הביקורת ב"אוהל שם" וב"אגודה לגמילות חסדים יפו-ת"א''.
צאצאיו : שפרה אשת ד"ר משה לנצט (גינקולג בבית החולים "קפלן ע"י רחובות"), יצחק (ד"ר לבקטריולוגיה ופילוסופיה, עובד במחקר באוניברסיטה העברית בירושלים).
משה קלברי (קלורי)
נולד בסינגוורק (גרמניה) בשנת תרל"ו (1.2.1876).
לאביו יקותיאל (פקיד בביח"ר. חתן הרב עזריאל הילדסהימר מברלין).
קיבל חינוך מסורתי וכללי. בי"ס, גמנסיה, ישיבת רבני האלברשטאט, אוניברסיטה ובית מדרש לרבנים בברלין.
פדגוג וסופר.
בשנות 1903-1914 מורה בגימנסיה בגרמניה.
בשנת 1914 עלה לארץ ונתמנה למורה בבית המדרש העברי למורים ירושלים.
כשפרצה מלחמת העולם (1914) עזב את הארץ.
בשנת 1919 חבר ועדת התרבות לציוני גרמניה.
בשנת 1920 מורה ומנהל בגמנסיה העברית בפוניבז' (ליטא).
בשנת 1922 חזר לארץ.
בשנת 1922-34 מ"מ מנהל הגמנסיה ירושלים, מנהל כפר הילדים מאיר-שפיה, מורה בגמנסיה "הרצליה" תל-אביב, ספרן בספריה המרכזית של הסתדרות העובדים, מורה בכפר הנוער בן-שמן.
היה חבר אחדות העבודה. כיום חבר מפא"י.
היה עורך ההוצאה הגרמנית של "דבר".
כתב מאמרים בעברית וגרמנית.
מחנך בבית הילדים והנוער "אהבה" בקרית ביאליק ליד חיפה.
משה ריגאי (ריז'סקי)
נולד בקוסטיוקוביץ, פלך מוהילוב, בשנת תרנ"ו (3.4.1896).
לאביו יצחק ריז'סקי. קיבל חינוך מסורתי וכללי, גמנסיה באודיסה.
היה חבר בארגוני נוער באודיסה.
בשנת 1912 עלה לארץ.
המשיך ללמוד בגמנסיה העברית "הרצליה" בתלאביב.
עבד כפועל חקלאי ושומר.