בשנת 1947 השתתף בקונגרס הבינלאומי לכטיטיססיקה, שנערך בוושינגטון, שבו היו 600 צירים מ-65 ארצות, בו הרצה על הומוגרפיה של הישוב העברי בא"י.
כתב מאמרים רבים בשטחי המתודולוגיה הסטטיסטית, הסטטיסטיקה החברתית, ודמוגרפיה כללית ושל ישראל ועוד בשפות: איטלקית, אנגלית ועברית.
מחקריו בעברית : "בעיות דימוגרפיות של הישוב היהודי בא"י". "הריבוי הטבעי האמתי בקרב יהודי ירושלים", "הריבוי הטבעי בא"י ועתידו של הישוב" - עוררו ענין לא רק בקרב המומחים, אלא גם בחוגים הרחבים של המוסדות העליונים בארץ.
מחקריו בתחום הסטטיסטיקה הרפואית ובעקר חקירתו על העוני והתלונה הירודה בקרב יהודי ירושלים, עוררו בשעתם תשומת לב מיוחדת.
בשנות 1953-55 היה דיקן של בית הספר קפלן באוניברסיטה העברית.
חבר ועדות ציבוריות לאומיות ובינלאימיות בשטח הלטטיסטיקה והדמוגרפיה.
בשנת 1961 נתמנה ע"י ממשלת ישראל לראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעריכת "מפקד האוכלוסין והדיור 1961".
יעקב (ג'ק) מאיר גרי (גרינג)
נולד בעיר שאדי (ליטא) בשנת תרס"א (18.9.1901).
לאביו שמואל גרינג. חניך האוניברסיטאות ויטווטרסרנד ויוהנסבורג. קיבל תוארים : ב. א. ו-ל. ל. ב. מוסמך למדעי הרוח, מוסמך למשפטים ובאמנויות.
שימש כעורך דין בדרום אפריקה במשך כמה שנים.
בשנת 1932 נסע לאירופה.
עלה לארץ בשנת 1934.
עבד כמה חדשים בקטיף בכדי להתוודע לתנאי הארץ.
שנה אחת עבד כעורך דין בשותפות עם המשרד למשפטים של העו"ד ברנארד ז'וסף (דב יוסף) בירושלים.
בשנת 1935 נתמנה כמזכיר החברה להשקעות "אפריקה א"י", ומאז התחילה עלייתו בחיים המסחריים ובתפקידים מרכזיים ביתר החברות הדרום אפריקניות בארץ.
בשנות 1935-50 היה שר המסחר והתעשיה במדינת ישראל.
מנהל חברות: "השקעות אפריקה-א"י בע"מ, יו"ר מועצת המנהלים של "חברת אתא לטכסטיל בע"מ.
חבר ועד המנהלים של התזמורת הפילהרמונית בישראל.
משה צחר (וייס)
נולד בחומסק, עיירה סמוכה למוטלה (רוסיה) בשנת תרס"ה (1905).
לאביו הרב וייס (ממשפחת רבנים מסועפת. בת דודו של ליטבינוב הידוע ברוסיה הסוביטית היתה נשואה לדודו הרב ברוזנו).
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה, בוגר בי"ס תיכון.
עסק בהוראה ופעל בתנועה הציונית-הסוציאליסטית בעירו.
עלה לארץ בשנת 1926.
נשא לאשה את אהובה לבית אייזנברג. בשנות 1927-29 פועל בחקלאות ובבנין בפתחתקוה ובטבריה.
היה בין בוני חוילתו של לורד מלצ'ט על שפת הכנרת והשתתף בעבודת היעור הממשלתי על פני ההרים אשר לרגליהם משתרעת טבריה.
בשנות 1930-48 מזכיר מועצת פועלי טבריה.
לפני קום המרינה היה חבר נשיאות ועד הקהילה, יושב ראש ועד הבטחון הישובי ויו"ר ועדת המצב בתקופת מלחמת השחרור. בימים ההם היה נציג הישוב היהודי כלפי השלטון הבריטי בטבריה וכלפי הישוב הערבי. החלק הפוליטי של מלחמת השחרור בטבריה הוטל עליו. ב-18 באפריל 1948 כשהבריטים עזבו את העיר, הצליח יחד עם חבריו להקים שלטון עברי על כל סמכויותיו.
בשנות 1948-49 סגן ראש עירית טבריה.
משנת 1950 ראש עירית טבריה.
חבר מרכז מפא"י.
צאצאיו: חנוך, יפיה.
סגן אלוף מאיר ספקטור
נולד ברוסיה בשנת תרנ"ג (1893).
הצטרף ל"השומר" בחדרה ב-1910. יחד עם קבוצת "השומר" במושבה זו טעם את טעמה של השמירה בשדות איכרי חדרה. ערביי הסביבה, שהיו רגילים לראות את שדות היהודים הפקר, היו עולים עליהם עם עדריהם באין מפריע ומכלים את היבול. דרושים היו מאמצי-גבורה בלתי-רגילים בימים ההם כדי להתגבר על הפלשות הללו ולהכריח את הפולשים לכבד את משקם ועמלם של היהודים. בכל המערכה הזאת גילה ספקטור עוז-רוח למופת. אך הוא לא עמד במבחן "הקדחת החדרתית" ("הקדחת הצהובה") ועלפי מצוות הרופא נאלץ לעזוב את המושבה.
"השומר" העבירו לגליל-התחתון, לשמירה במושבה כנרת. לא עברו חודשים מעטים מיום שקיבל את השמירה בכנרת והוא נפצע מכדור ברגלו, בעומדו לבדו בלילה בהתנגשות-מצח עם כנופיה גדולה של שודדים מזויינים אשר התנכלה למושבה.