אחרי הקמת המדינה היה מהפקידים המעטים של המנדט בדרגה גבוהה שלא נמצא בו פסול, נתמנה לסגנו של ד"ר מנדלסון, והוא בענייני מס מותרות, אחרי התפטרותו של ד"ר מנדלסון (בסוף 1952), נתמנה ל"מנהל בפועל", ל"מכס ובלו''.
בנו; ארנון.
אהרן יצחק הכהן וירשופ
נולד בווילנה (ליטא), כ"ז תמוז תרמ"ג (1883).
לאביו נחום חנוך ב"ר שבתי הכהן (מצאצאי הגאון ר' ישראל ב"ר יוסף וירשופר) ולאמו דינה בת ר' נתן נטע בוסלב (מוולקיניקי).
קיבל חינוך מסורתי. סיים ישיבת ר' מייליס וקורס של בס"פ שליד הישיבה.
בשנת 1910 נשא לאשה את אסתר יהודית בת שמואל יוסף גולומב (נפטרה בירושלים כ"ו אלול תרצ"ו).
היה מראשוני אגודת "התחיה" וחובבי-ציון ושפתעבר בווילנה.
היה מנהל הלשכה המחוזית של הקהק"ל.
ניהל רשת בתי-ספר עבריים "עזרא" בווילנה.
נמנה על מיסדי גמנסיה "תרבות" ופתח את הגן הילדים העברי הראשון בווילנה.
בשנת תרצ"ג (1933) עלה לארץ.
היה חבר ועד איגוד יוצאי ווילנה וועד "ברית ראשונים" בירושלים.
היה פעיל בברית עברית עולמית.
פרסם מאמרים מתקופת "התחיה" בעתונות בארץ ובארה"ב.
הוציא "לוטו עברי קולי מצוייר" (הראשון מסוגו) בווילנה (1925), ובשנת תר"ץ (1930) פרסם מחזה בשם "גדעון בן יואש'', מיועד לבני הנוער.
נפטר בתל-אביב, י"א שבט תשי"ח (1.2.58).
הובא לקבורה בירושלים.
צאצאיו: נחום סנפירי (ראה בכרך זה), ישראל, דינה אשת עמנואל דאובר.
ישעיהו אג'ימאן
מגדולי ההשפעה בעדת יהודי קושטא (תורכיה).
היה השולחני (חלפן, בנקאי) לראש חיל היאניטשרים מחנה צבא מיוחד אשר הקים לו בזמנו שולטן מחמוד. בשנת תק"פ (1820) עלה מקושטא (תורכיה) לארץ, על מנת להשתקע בירושלים.
בראותו כי היהודים העולים לארץ דרך נמל יפו, נאלצים להתאכסן בבתי הערבים, ולחכות ימים עד שהפקיד המיוחד, הנשלח מטעם ראשי ומנהיגי עדת הספרדים בירושלים מגיע ליפו עם בהמות משא ורכיבה להסיעם ירושלימה.
קנה בכספו חצר אחת ובה בנין בן 3 קומות והקדישה להכנסת אורחים וחדר אחד קבע לבית כנסת.
בעת ההיא נמצא ביפו מנין מצומצם של יהודים. חצר זו נרשמה בערכאות על שם עדת הספרדים בירושלים, ונחשבת באופן רשמי לרכישה עד היום.
במאסף "ירושלים" של לווץ (כרך ה' עמוד 323) וכן בלוח א"י להנ"ל, שנה ד. תרנ"ט עמוד 81 מסופר, כי היסוד לישוב החדש ביפו הונח ע"י ישעיהו אג'ימאן הנ"ל.
קופל ותקין
נולד בשנת תרס"ג (1903) בעיירה וידז (ליטא).
לאביו ר' פישל ותקין ולאמו רבקה עטיל לבית ספיבק.
למד בישיבה הגדולה של טלז בליטא, שם נחשב כאחד הבחורים הנעלים והמצויינים שבישיבה, היה חבר מערכת "שעורים" שנתפרסמו והופצו בין התלמידים וחוגי הישיבות.
בשנת 1924 עלה לארץ והמשיך ללמוד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים והיה חביב מאד אצל הרב קוק זצ"ל.
לאחר נשואיו בשנת 1926 לגב' טובה בת יוסף יהושע מולצ'דסקי שהיתה משפחה מכובדת ואמידה בירושלים, הוצעה לו כהונת רב באמריקה והוא בא להתייעץ עם רבו הנערץ. תשובת הרב קוק היתה, מוטב להסתדר במסחר בירושלים מאשר ברבנות באמריקה. שמע בקול רבו, נעשה סוחר והצליח. שמו הלך לפניו כאחד הסוחרים הנכבדים והמפורסמים בירושלים ומחוצה לה, עסק ביבוא מזון מחו"ל וכן במסחר הסיטוני בענף זה.
בתקופת מלחמת העולם השניה היה חבר ב"הגא" ויחד עם זאת פעל רבות כתורם ומתרים לטובת מגבית ההתגייסות וההצלה ותרם ביד נדיבה לכל המוסדות שפנו אליו.
בשנת 1948 היה בין מיסדי "ארגון האימפורטרים והסיטונאים בירושלים" ומטעם הממשל הצבאי נסע לתל-אביב בשיירה הראשונה בהפוגה הראשונה ואר