חנה נוימן
נולדה בשקלאו, על נהר דניפר, א' סיון תרל"ד (1874).
לאביה לוי יצחק ליפשיץ ולאמה מינצה בת ר' יונה קינדלר. קיבלה חינוך מסורתי וכללי.
בילדותה עברה עם המשפחה לליפציג (גרמניה) ושם היתה פעילה בחוגי הנוער הציוני.
השתלמה בתנ"ך, בתלמוד ועו''ד והיתה נואמת ודורשת על התלמוד, משניות וכו'.
נישאה ליעקב יהושע נוימן בליפציג.
לילדיה וכו' היתה כותבת מכתבים רק בעברית. אף שהם לא ידעו את השפה.
עלתה לארץ בשנת 1934.
היתה פעילה ב"איחוד שיבת ציון" והתאחדות נשים לשיווי זכויות.
היתה נשיאה בלשכת בנות-ברית "תל-אביב" בתל-אביב.
נפטרה בתל-אביב, כ''ב אלול תשי''ח (7.12.1958).
צאצאיה: מימי אשת א. רוזנהק, תנחום נאמן (רואה חשבון מוסמך בת''א), ד''ר גוטפריד (יחזקאל) נוימן (ניו-יורק), פרופ' זיגמונד, נוימן (ניו-יורק), שולמית אשת הנס אוסטנד (קורטון).
ד"ר רענן ויץ
נולד ברחובות, כ"ה סיון תרע"ג 30.6.1913).
לאביו יוסף ויץ (ראה כרך ב', עמוד 858) ולאמו רוחמה בת יצחק זאב אלטשולר (כרך י', עמוד 3586).
בוגר הגמנסיה העברית בירושלים. ד"ר למדעי החקלאות (ירושלים, פלורנץ). היה תלמידם של ד''ר ארתור רופין (כרך ששי, עמוד 2607) ופרופ' יצחק אביגדור וולקני אלעזרי (וילקנסקי) - כרך ב', עמוד 933. וקיבל תואר ד"ר לחקלאות.
נשא לאשה את רבקה לבית שכטמן. שירת בהגנה ובצבא הבריטי (בחיל המודיעין).
עובד במחלקה להתישבות של הסוכנות היהודית משנת 1937.
מעצב רעיון "משק השדה" ומתכונת ההתישבות האזורית.
כתב מאמרים רבים בתורת המשק וההתישבות, "החקלאות וההתישבות בישראל" (חקלאות והשקאה).
כתב חוברת: פיסיקה וביולוגיה.
צאצאיו : יחיעם, רות.
אהרון צרניבסקי
נולד ברוסיה, בשנת תרמ"ז (25.5.1887).
לאביו מיכאל חיים. קיבל חינוך מסורתי וכללי. בי"ס בחארקוב ואוניברסיטה בז'נבה.
ד''ר למדעים פיסיקליים משנת 1912.
בשנות 1907-1919 עוזר במכון הפיסיקלי באוניברסיטה בז'נבה.
בשנות 1913-1914 מרצה באוניברסיטה שם.
בשנת 1919 עלה לארץ. באותה שנה יסד אגודה להשתלמות במדע בתל-אביב ואחר-כך בחיפה.
עד 1923 מורה בגמנסיה העברית "הרצליה" תלאביב.
בשנת 1923 מורה בבית הספר הריאלי בחיפה.
משנת 1924 מרצה לפיסיקה ולמכאניקה עיונית בטכניון חיפה.
בשנות 1928-29 מנהל הטכניון בחיפה.
כתב מאמרים מקצועיים בעברית ובצרפתית.
אברהם משה רוזנשטיין
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות כשוחר התרבות העברית ותחיתו החמרית והרוחנית של עמו, ציוני מובהק וער לשאלות צבור, ראה כיעוד קדוש את עיסוקו בחנותו במכירת ספרים ותוי-נגינה ובהשאלת ספרים, למען ירבו טיפוח הדעת והיופי בישראל.
בשנת 1924 עלה לארץ ופתח בתל-אביב חנות למכירת ספרים והשאלתם ויסד את הוצאת הספרים "אחיעבר" והתמסר במיוחד להוצאתם ולהפצתם של ספרים רבי-ערך בשטח היהדות (14 הכרכים של "תולדות ישראל" לר' זאב יעבץ, "ערוך השלם" לאלכסנדר קוהוט, "אוצר הגאונים" לר' שמחה אסף, הקונקורדנציות של הרב חיים יהושע קוסובסקי למשנה, לתוספתא ולתרגום אונקלוס, ועוד). ביחוד נתן את דעתו לפתוח לדור הצעיר פתח להבנת התלמוד ולשם כך ניגש להוציא את התלמוד בניקוד ובפיסוק ובשילוב פירוש מבהיר, שחיבר בעצמו על יסוד פירוש רש"י ופרושים אחרים, בתוך הטכסט, אבל באותיות אחרות, לשם