היכר בין גוף התלמוד ובין הביאורים. במפעלו זה, בשם "תלמוד לעם", הספיק לחבר ולהוציא את הביאור למסכתות. סייע לו המלומד ר' אריה קרלין. מפעם לפעם פרסם בעתונות מאמרים בשאלות מוסר וחברה שהעיקו על לבו, מתוך מגמה להעלות את הרמה המוסרית של החיים בישראל.
נפטר בתל-אביב, ב' אייר תשט"ו (24.4.1955).
ברוך (בנדט) וינר
נולד במוסקבה (רוסיה) בניסן תרמ"ו (1886).
לאביו יוסף (ראה כרך א', עמוד 213) עלה לארץ עם הוריו בשנת תרנ"א (1891) ביסוד המושבה רחובות.
קיבל חינוך מסורתי.
אביו רכש שטח קרקע ברחובות ועזר לאביו בנטיעת הכרם. עבד כפועל בקרקעות חברת "מנוחה ונחלה" במושבה.
בן 16 היה (1902), כשהחל לסחור בבקר. עם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה (1914) עבר לעסוק במסחר תבואות וקמח.
בשנת 1913 נאסר באשמת רצח ערבי.
בשנת 1917 נאסר ונאשם בריגול בקשר עם המאסרים של חברי "נילי".
היה מוכתר המושבה רחובות בשנים הקשות ב-מ מלחמת העולם הראשונה. הצליח-למנוע גיוס צעירים מהמושבה לצבא התורכי.
גאל את אדמות הכפר הערבי סומסום (כיום, גברעם) גאל שטחים רבים מידי הערבים.
היה חבר קואופרטיב "אדיר".
יצחק נמירובסקי
נולד באומן (אוקראינה), כ"ה סיון תרנ"ו (1896).
לאביו יוסף נמירובסקי (סוחר) ולאמו לובה בת אברהם גבאי. קיבל חינוך מסורתי בחדר, בי"ס עממי באומן ובי"ס למסחר.
היה חבר פעיל בארגוני הנוער הציוני בעירו.
ב-2 לינואר 1914 עלה לארץ.
בשנת 1918 נשא לאשה את פנינה בת דב אריאל (ליבוביץ) מגדרה.
עד שנת 1925 עבד בחקלאות בתפקידים שונים.
משנת 1925 איכר בגבעת עדה.
בגבעת עדה פעיל בכל עניני הציבור, המושבה ומוסדותיו.
היה יו"ר הועד בגבעת עדה בשנים 1928-31.
עוסק במשלוח פרי הדר לחו"ל.
כתב מאמרים בבוסתנאי בעניני פרי הדר וחקלאות. צאצאיו: רבקה (מורה) אשת משה זלנפרוינד, עזי (8 שנים פעיל בפלמ"ח), רעננה.
ד"ר יעקב פולוצקי
נולד בציריך (שווייץ), י"ג אלול תרס"ה (1905. 13.9).
לאביו אברהם (חימאי).
בוגר האוניברסיטאות ברלין וגטינגן.
ד"ר לפילוסופיה משנת 1929.
בשנות 1926-1930 עוזר במכון להוצאת תרגום השבעים בגטינגן.
בשנות 1930-34 עיבד כתבי יד קופטיים מטעם האקדמיה הפרוסית בברלין.
בשנת 1934 עלה לארץ.
מדריך למצרית באוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1934.
נשא לאשה את יפה בת יהודה ליב כהנסקי, (ראה כרך א', עמוד 453).
בנו: דן.
משה מיכאל בז'רנו
נולד בפלובדיב (בולגריה), כ"ג טבת תרס''ב (2.1.1902).
לאביו מיכאל ולאמו יוליה בת משה רומנו (אחת המשפחות הציוניות הותיקות ביותר בבולגריה, שממנה יצאו מספר רב של מנהיגי הציונות הבולגרית במשך שני דורות).
קיבל חינוך לאומי-ציוני. השתלם בשויצריה.
האוירה והחינוך הציוני, שהיו מושרשים עמוק במשפחות רומנו ובז'רנו, הם שגרמו לכך. כי לאחר שמשפחת בז'רנו עברה לגור באיטליה, לא השתרשה שם ומצאה את דרכה לארץ-ישראל.
בשנת 1938 עלה עם משפחתו לארץ. בה התמסרה המשפחה לפעילות כלכלית מסועפת.
נשא לאשה את מלכה (מלי) בת שלמה לשקוביץ. יסד יחד עם אחיו - תחילה את בית החרושת לסיגריות "אחים בז'רנו" וקצת מאוחר יותר רכשו את בית החרושת "עסיס" ופיתחוהו לאחד המפעלים הגדולים והיעילים ביותר בענף המזון - בשם "בית חרושת למיצים ושמורים "עסיס" ברמת-גן.
גישתו המיוחדת לעניני תעשיה וציבור הבטיחו לו מקום חשוב ב"התאחדות בעלי התעשיין בישראל" ובגופים כלכליים אחרים.
עם קום המדינה מונה תחילה כנספח מסחרי ראשון בשגרירות ישראל במוסקבה ומאוחר יותר - ליועצה הכלכלי בשגרירות זו. בתפקידו זה הניח את היסודות לקשרי מסחר וכלכלה בין ברית המועצות לישראל.