המערבי, אבל גם בשנים כתיקונן פעל והפעיל את בני עדתו למעשה צדקה וחסד.
עלה לארץ בשנת תרפ"ב (1922), ונתקבל כרב ושוחט ב"בת שלמה" שע''י זכרון-יעקב. עבר אח''כ לת"א ושימש כמזכירו של הרב הראשי בן-ציון מאיר עוזיאל זצ"ל. וביום י''ג תמוז תרפ"ו (1926) נבחר לרב ראשון ברמת-גן הקטנה. עם גידול המקום גדל היקף פעולתו, ועם גידול העיר והוספת רבנים מכהן הוא בתפקיד רבה הראשי, וגם מעבר לשנתו התשעים ממשיך הוא במילוי תפקידו. תוך עמידה איתנה על משמר עניני התורה והדת תמיד התנהג עם הבריות בענווה, בסובלנות ובשקידה על טובת הזולת והכלל וזכה להוקרה כללית בכל חוגי הצבור (בשנים הראשונות של בניברק ושכונת בורוכוב (גבעתים) שימש כרב גם להם).
צאציו: שניאור זלמן יצחק ז"ל (מבוגרי הגימ'נסיה הרצליה בשנותיה הראשונות, אחד מ-14 הבחורים שהושארו לשמירה בתל-אביב אחרי גירוש תושביה מטעמים צבאיים במלחמת העולם, בשנת 1917, ואחד ממתנדבי הגדוד העברי הארצישראלי. נשארו אחרי בנו ישראל ובתו שרה אשת קרימיילובסקי), ישראל יואל הי"ד (נרצח ב-1919 בקיוב על-ידי כנופיות דניקין). ריבה ליובה.
אברהם לייסטנר
נולד בוינה (אוסטריה) בשנת תרנ''ה (25.8.1895).
לאביו משה לייסטנר ולאמו אסתר בת מרדכי הרש עללינג. גמר בית ספר עממי, בית כפר חקלאי בסלובודקה בדצמבר 1912 עלה לארץ.
עבד כפועל בחקלאות וחבר בקואופרטיב של ד"ר פרנץ אופנהיימר במרחביה.
אח"כ כנהג חבר ב"אגד''.
פעיל במוסדות שונים במפא"י ובהסתדרות.
ממתנדבי הגדוד העברי "יהודה" במלחמה העולמי הראשונה.
היה שוטר במשטרה ואח''כ קצין במשטרה המעולה.
היה חבר פעיל בהגנה.
בשנת 1925 נשא לאשה את רחל בת יעקב פלקנפליק. חבר הנהלת בנק הפועלים בעפולה.
חבר ועדת הפיתוח של המועצה המקומית עפולה.
צאצאיו: לבנה, שאול (מהנדס בביח"ר "פרי-סוכר" ברמת-גן).
מהנדס משה רוזנברג
נולד כ"ה כסלו תר"ס (דצמבר 1899) בעיירה צ'נגר שבצפון-מזרח הונגריה.
לאביו שלמה (סוחר, בן-תורה) ולאמו מאטיל בת הרב מנחם מנדל שטרן (רב הקהילה בעיירה פולדש בהונגריה).
עד גיל 18 למד בישיבה. אח"כ עבר בחינות אכסטרגיות, למד בבית-ספר גבוה לטכניקה בגרמניה וב-1926 הוסמך למהנדס-אדריכל, ומאז עבד בתור אדריכל עצמאי בברלין.
ב-1933 נשא לאשה את דבורה בת ישראל דוידזון. כשהשתלט המשטר הנאצי על גרמניה ב-1933 חזר להונגריה ופתח משרד לאדריכלות בבודאפשט. כאן השתתף בפעילות בתנועה הציונית, היה יו"ר הועד הארצי של הקהק"ל בהונגריה, בא ב-1936 לבקר בתערוכת יריד המזרח, עד שבעקב השתלטות הנאצים על הונגריה הוכרח להפסיק כל פעילות מקצועית וצבורית פומבית ולרדת למחתרת, בה עסק בארגון ההגנה ופעולות חבלה באויב.
בספטמבר 1945 עלה לארץ ועבד בתור אדריכל עצמאי. בשנים 1953-1949, כשעבד בתור מנהל בחברתהשיכון "מעונות פועלים" של מפ"ם, היה חבר פעיל במפלגה זו. אח"כ חזר לעבוד במשרד עצמאי לתיכנון ולבנין ברמת-גן, תיכנן וניהל בניית מוסדות צבוריים בערים החדשות, והנו כיום אח בלשכת נורדאו של בני ברית.
צאצאיו: חוה, ראובן עזרא.