זבולון הימן (ליאחוביצקי)
נולד ה' שבם תרס"ז (1907) בפינסק שברוסיה הלבנה.
לאביו יעקב קופל ליאחוביצקי ולאמו חסיה ברכה בת זבולון רוססין. למד בישיבת פינסק עד שהשלטון הסובייטי סגר אותה.
בשנת תרפ"ב (1922) הגיע לארץ, המשיך ללמוד בישיבה, אח''ב בבית המדרש למורים מזרחי והוסמך בו בתור מורה. למד עוד שנתיים באוניברסיטה העברית ואח"כ פנה לעבוד בהוראה, וכעת הוא מנהל בית-הספר הממלכתי-דתי "יבנה" ברמת-גן.
בשנת תרצ''ג (1933) נשא את צפרא בת הרב בצלאל זקה"ם (זהו שם-משפחה היסטורי לצאצאיהם של קדושי רוזינוי. ראשי התיבות : זרע קודש הם).
בבחרותו התחיל בפעילות ציבורית כאחד ממיסדי גדוד מגיני השפה בירושלים ומזכירו, המשיך כחבר הועד הזמני המייסד של הסתדרות סטודנטים דתיים "יבנה" ורכז ומשתתף ביסוד הסתדרות המורים, וכעת הנו חבר המרכז וההנהלה ו"ועדת הכספים של הסתדרות המורים, חבר ההנהלה והנשיאות של בנק המורים "מסד", חבר הנהלת המועצה הארצית של המורים למען הקהק"ל ויו''ר מועצתם זו לגוש דן, חבר הנהלת ברית עברית עולמית. היה חבר הנשיאות בכינוס העולמי של המורים העברים בירושלים ונבחר למועצתם העולמית.
בתו: שלומית.
יוסף בז'רנו
נולד בפלובדיב (בולגריה), ד' תשרי תרס"ט (29.9.1908).
לאביו מיכאל ולאמו יוליה בת משה רומנו (אחת המשפחות הציוניות הותיקות ביותר בבולגריה, שממנה יצאו מספר רב של מנהיגי הציונות הבולגרית במשך שני דורות.
קיבל חיווך לאומי-ציוני. השתלם בשויצריה.
האוירה והחינוך הציוני, שהיו מושרשים עמוק במשופחות רומנו ובז'רנו הם שגרמו לכך, כי לאחר שמשפחת בז'רנו עברה לגור באיטליה, לא השתרשה שם ומצאה אח''כ את דרכה לא"י.
עלה לארץ בשנת 1939.
נשא לאשת את סופיה (זופי) בת הרברט שטיינברג. היה מפקד בהגנה וביחידת התחבורה.
ממנהלי בית החרושת לסיגריות ''אחים בז'נו" בע"מ, ובית החרושת לשימורי פירות וירקות "עסיס" ברמת-גן.
נפטר בתל-אביב, י"ב טבת תשי''א (21.111950).
צאצאיו: יעל, מיכאל.
משה אהרן בר-קול (קולה)
נולד א' אלול תרע"א (15.9.1911) בווארשה, פולין.
לאביו פנחס מנחם קולה (בן הרב זלמן יוסף, מראשי חסידי סטולין-קארלין בווארשה, והוא עצמו דור עשירי למהרש"א) ולאמו חוה בת יצחק אייזיק וינר. אחרי ראשית לימודו בחדר עבר עם המשפחה לצוויקאו שבגרמניה, שם למד בבית-ספר יסודי, אח"כ בבית-מדרש למורים היהודי בווירצבורג ובישיבת הרב ד''ר הופמן בפראנקפורט ענ"מ, שם היה פעיל ב"צעירי המזרחי" ומשם הלך להכשרה של בח"ד (ברית חלוצים דתיים) בריקאבו דה קאסטלינה שבאיטליה.
ב-1935 נשא לאשה את רות בת שלמה דויד. באותה שנה עלה לארץ, התחיל בהוראת השפה העברית למבוגרים, ביחוד בקרב עולי גרמניה, ואח''כ נתקבל להוראה בבתי-הספר. בשנות הוראתו בבית-הספר העממי בנחלת יצחק (1951-1939) שימש בו בתור מורשה מטעם הקהק"ל, והיה חבר ועדת התרבות השכונתית בנחלת יצחק ועסקן בעניני חינוך, תרבות ודת (חוץ מהשרות והפיקוד בהגנה ובהג"א). מ-1951 ואלך הוא מורה ומנהל בית-הספר "המתמיד" ברמת-גן, למד שלוש שנים באוניברסיטת תל-אביב והנו מורה גם בבי"ס תיכון עירוני ערב א' בתל-אביב, חבר ועדת התרבות של עירית גבעתים וחבר ועד בית הכנסת "התחיה" ברמת-גן.
כתב מאמרים ב"הד החינוך" על חינוך לאזרחות.
צאצאיו: מיכה, יאיר, אמתי.