בתשי"ח ובתש"ך שני הכרכים הראשונים של ה"אנציקלופדיה לתארי-כבוד בישראל" (בנוגע לתקופה התלמודית ועפ"י מקורות תלמודיים), המתוכננים לארבעה כרכים. מאמרו, "ראשי חדשים ונשיאי ישראל" נדפס בתור סיום לספר ''שבטי ישראל בבית הנשיא". ועוד עבודות אשר אתו בכתובים בשטח הדרשנות, לפי פרשיות השבוע וחגי ישראל ועוד.
בנו: משה אורנשטיין (עורך דין).
אשר זליג (זולטן) יפה-נוף (שינפלד)
נולד בפילעק (הונגריה) בראשית תרע"א (1910).
לאביו ר' חיים ברוך שינפלד (מצאצאי הרבי צבי אלימלך מדינוב, בעל "בני יששכר") ולאמו מליה בת שלמה ויינברגר. קיבל חינוך מסורתי בהונגריה והשתלם באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך למדעי הטבע ולמטמתיקה M. Sc..
היה פעיל ומחנך בתנועת הנוער הציוני ובנוער במחתרת בהונגריה.
בשנת תרצ"ד (1934) עלה לארץ.
אחרי שגמר את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים עסק בהוראה.
כיום, מורה לתלמוד ולמטמתיקה פיסיקה בגמנסיה העירונית "אהל שם" ברמת-גן.
מרצה וחבר המועדון בר-אילן ברמת-גן.
בשנת תרצ"ט (1939) נשא לאשה את לאה בת ר' אליקום וייסנשטרן. חבר ועד בית הכנסת "שארית ישראל" ברמת-גן. חיבר ספר לימוד למטמתיקה בשם "פתרונים".
כתב מאמרים בהד-החינוך, הצופה ובפרסומי הסתדרות המורים העולמית.
כחבר ההגנה שירת בנוטרות במשמר הרבבות בארץ. השתתף בכינוסים פדגוגיים שונים. שנתיים היה בשליחות חינוכית בארגנטינה.
צאצאיו: חיים-ברוך, יהודית, איתן, שמואל-יעקב.
נתן נטע גרדי (גורודזייסקי)
נולד י' תמוז תרס"א (1901) במיר, רוסיה הלבנה. לאביו גרשון גורודזייסקי (מקרובי משפחות הרה"ג ר' איסר זלמן מלצר, הרבנים ר' דוד רוזובסקי מגרודנה ובניו המחנכים התורניים המפורסמים ר' שמואל ור' יוסף, ולמשפחת גורודיסקי מרחובות) ולאמו גיטל בת הרביצחק יעקב פוגוראלסקי (היתה גיסתו של הרה"ג יהושע השיל אליאשברג , מנהל ישיבת מיר ורב בסמילוביץ, ואביה היה בשנותיו האחרונות גבאי ודרשן בביתהכנסת הגדול של שכונת בית ישראל בירושלים).
למד בישיבת מיר, וב-1919 הצטרף לתנועת החלוץ שיסד יוסף טרומפלדור ברוסיה, ותוך סכנות רבות בתקופת המהפכה ומלחמת האזרחים עבר עם אחיו את אוקראינה והגיע למחנה החלוצים בקרים. כחלוץ דתי יחיד בין מאה החלוצים עמד בנסיונות קשים לשמירת שבת וכשרות בעת עבודתו בהכשרה במשקי המושבות הגרמניות שם, ובהכרתו נולד הצורך בריכוז מתנחלים דתיים יחד בישובים-לעתיד בארץ, כדי שיקבלו לסדר את חייהם ועבודתם על יסוד התורה והמסורות המקודשות של האומה.
בגלל נפילת טרומפלדור במלחמת תל-חי נתאחרה עליית חלוציו, וכשהגיעו גרדי ואחיו בשיירתם בדצמבר 1920, הלך לעבוד בחקלאות בפתח-תקוה, ואכן נתאמתה תקוותו ומצא שם עוד חלוצים דתיים.
הוזמן להשתתף ביום ז' בשבט תרפ"א בישיבה ההיסטורית של מספר רבנים-עסקנים של המזרחי, בה החליטו על הצורך להגדיל את הציוד הציבורי של הסתדרותםמפלגתם ולהוסיף לה איגוד של פועלים, והוא היה בישיבה זו הנציג, הבלתי-נבחר של ציבור הפועלים הדתיים הבלתי-מאורגן, שיש לארגנו מעתה, והוחלט לארגנו בשם "הפועל המזרחי". בועידת-היסוד, בפסח תרפ"ב נבחר לחבר המרכז וחתם על הכרוז המודיע על יסוד הסתדרות הפועל המזרחי ועל תכניתה. באותה שנה התחיל לעבוד בתור פועל בנין בפתח תקוה (ראשון בין החלוצים במושבה, שפנה למקצוע זה) והנהיג ביציקת הבטון שכלול שנתקיים שנים רבות בנוהג-הבנייה בארץ, אך משאת נפשו היתה התישבות חקלאית במושב דתי,