שמעיה שוארץ
נולד בחודש אדר תרל"ג (1873) בנובוגרד. לאביו יצחק מאיר (סוחר, ממשפחת למדנים וסוחרים) ולאמו רחל בת אברהם. למד בחדר, בישיבה ועם חברים בקלויז. נשא לאשה את גוסיה בת מאיר ליב וולפמן. הצטרף לתנועת חובבי ציון ולתנועה הציונית ברא שיתה והיה באזורו מראשוני הקונים מניות של אוצר התישבות היהודים, שנוסד על-ידי הרצל. ב-1904 יצא לארה''ב לעסוק שם במסחר ואח"כ בתעשיה והצליח בעסקיו.
היה חבר פעיל בתנועה הציונית ובהמזרחי ותרם והתרים למפעלים לאומיים וציבוריים.
בשנת 1920 עלה לארץ. השתתף בקנית אדמה ממערב לטבריה ויסדו את המושבה פוריה. התמסר לעמל ולמאבק עם הטבע הקשה ועם הפרעות השכנים הרעים על פיתוח המושבה וקיומה.
בשנת 1929 עבר לרמת-גן, קנה מגרש גדול ובנה 3 בתים. השתתף בחיי הציבור ותמך בקרנות ובמפעלים לאומיים וציבוריים לתורה ולמעשי חסד, וביחוד השתתף בבנין בית-הכנסת הגדול ברמת-גן, ולעת זיקנה מופלגת חי לו בשלוה ומשתתף בשיעורי תורה.
צאצאיו (מאשתו הראשונה): ליב (ליאו) (בעל תעשיה), מאיר מקס (קבלן לבנין), מיכאל (סוחר) (שלושתם באמריקה); דבורה, רחל אשת שמואל מלך (מנהל סניף בנק לאומי לישראל, רמת-גן).
שמריהו הכהן מרגלית
נולד ט' חשון תרנ"ז (אוקטובר 1896) בירושלים. לאביו הרב אליהו (בן הרב שמעון מזאכולניק, מוכרספרים ראשון בירושלים, מגזע בעל השל"ה מצד אמו, על פרשת חייו ופעלו של הרב אליהו ומקור שם-משפחתו מרגלית ראה ערכו בכרך ז' עמוד 2864) ולאמו שרה בת ר' אברהם ליב עטקין מקובנה (ממיסדי שכונת זכרון משה בירושלים).
למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים. בגיל 15 הצטרף לקבוצה הראשונה של בני ישיבה, שהיתה סניף רשמי (אבל חשאי כלפי חוץ) של "המכבי" בירושלים. השתתפו בלימודים (שפה עברית ודקדוק וידע תנועת התחיה וספרותה) ובהרצאות ובתרגילי התעמלות, בצנעה, בניהולו של המדריך שמריה ילין בבית-הספר למל. משנודע הדבר להורים מפי "מלשינים" הוברחה הקבוצה להתפזר. אח"כ אירגן שמריהו הכהן קבוצה חדשה, שכללה כ-50 חבר, בשם "אגודת צעירי הישיבות", שקבעה לה למטרה לשלב את בחורי הישיבות ("ציבור הסטודנטים" או ''הנוער הלומד" בלשון ימינו) בזרם התחיה הלאומית ולשקוד על קידומם בחומר וברוח, אבל תוך שמירת אמונים לערכי הקודש של היהדות, ולתרום את שיתוףפעולתם ולא בתור מי שהיו בני-ישיבה ופרשו, אלא בתור מושרשים בחיי התורה לכל ימיהם. וכדי להניח דעת ההורים מחששותיהם להוצאת בניהם ל"שמד" הנהיגו את השיעורים (עברית, דקדוק וחשבון בשפה ערבית) לא בבית-הספר של המשכילים, אלא בבתי ת"ת (בעיקר הבוכרים, אבל בניהול של מדריכים מהמכבי. חברים מספר הוכשרו להיות מורי-דרך לתיירים יהודיים, על-ידי טובי המורים והמנהל דוד ילין מבית-המדרש למורים. כן נעשו השתדלויות-הכנה להכשיר את החברים לחיים פרודוקטיביים לאחר גמר לימודיהם, ביחוד על-ידי התישבות חקלאית בסביבות ירושלים. בפרוץ מלחמת העולם, ושמריהו הכהן אז נשיא האגודה, עסקו החברים בהת נדבות בפעולות עזרה לקהל נפגעי המחסור במזון, עד שבשנת תרע"ו נתפזרה האגודה בעקב המצב הכללי בת"ת הספרדי שליד ביהכ"נ רבן יוחנן בן זכאי), ואחד מהמורים היה יוסף יואל ריבלין (בזמננו פרופ' ריבלין), שבעקב אורח-חייו ויחוס-משפחתו לא נתערער חזקת כשרותו בעיני ההורים ; ואף את תרבות הגוף (תרגילי התעמלות ומשחקי כדורגל שלוש פעמים בשבוע) טיפחו לא בבית-הספר אלא בשדה, במגרשים שמאחורי בתי השכונות, אך הוא כבר לא היה אז כאן.
עם "נתיבי האויב" המגורשים מהארץ גורש גם הוא ויצא באניה מצרימה על מנת להמשיך, משם לארצות הברית, ומאגרת-הפרידה של ועד האגודה, מיום ו' שבט