מאז סיפוח בוקובינה לרומניה אחרי מלחמת העולם הראשונה פעל בשרות האומה כמזכיר כללי של ההסתורות הציונית בבוקובינה וחבר מערכת "אוסטיודישה צייטונג", ממיסדיו ומזכירו הראשון של הקונגרס היהודי בבוקובינה, פעיל בתנועת "המפלגה היהודית" למען נציגות יהודית לאומית בפרלמנט הרומני. במלחמת העולם השניה פעל רבות מחבר ועד הקהילה בצ'רנוביץ, לטובת גולי טראנסדניסטריה, ובימי משטר הגיטו בצ'רנוביץ, כשהפעילות הציבורית הלאומית היתה כרוכה בסכנת עונש מות, היה חבר פעיל בועד הפועל של התנועה הציונית במחתרת.
עלה לארץ ב-1944 בקבוצת ותיקי התנועה הציונית, שקיבלו רשיונות עליה במסגרת חילופי-אוכלוסין כנגד הגרמנים משרונה. יסד בית-תפילה במעון לעולה על שם ד"ר ישראל גולדשטיין, יסד קופת גמ"ח על שם בלוך, עסק במשלוח חבילות מזון ובגדים לאסירי ציון בסיביר, נרשם פעמיים בספר הזהב של הקהק"ל, והנו חבר הנהלת התאחדות עולי בוקובינה וחבר ברית ראשונים. מ-1949 ואילך עבד כפקיד ממשלתי עד צאתו לפנסיה.
בנותיו : פריצי אשת מרטין ווצ'ינסקי, אריקה אשת פרצי זיידמן.
הרב יצחק שמואל כפתורי (קנופף)
נולד בפולניה בשנת תרמ''ט (1889). לאביו ר' שלמה מאיר קנופף ולאמו לאה בת ר' יצחק הכהן. קיבל חינוך מסורתי והוסמך בעיר וערטה (פולניה) לרבנות ע"י ראש הישיבה.
בגיל 17 נשא לאשה את פסיה בת הרב יצחק טאובה. עסק במסחר והרבה ללמד תורה בארגוני הנוער ובעיקר בארגוני המקהלות.
בשנת 1935 עלה לארץ.
היה פעיל ברמת-גן במוסדות דתיים. נתן לצאצאיו חינוך מסורתי ולאומי. השאיר כתב יד בדברי תורה.
נפטר ברמת-גן, א' אייר תשכ"א (17.4.1961) והובא לקבורה בזכרון-מאיר בבני-ברק.
צאצאיו: משה, מנחם, אלעזר, פנחס, יהושע דוד, בלה אשת שלמה פודמסבה, זהבה אשת יהודה צדקה, טובה אשת מרדכי מושקוביץ.
הרב יצחק ישעיהו (אלתר) ליפקה
נולד בלוביץ (פולין) בשנת תרנ''ו (1896). לאביו פרץ ולאמו יוכבד (ממשפחת רבנים). קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה והוסמך לרבנות. בגיל 16 עבר לגור בעיר רופין ע"י לוביץ.
ייסד מוסדות צדקה, בנק לבעלי מלאכה ותלמוד תורה באדולן.
בשנת 1913 נשא לאשה את יוכבד (סרנצה ) בת ר' יחזקאל ורשבסקי . (נשרפה במחנה ההשמדה באושביץ, ג' אלול תש"ד) ובשנת 1945 נשא לאשה את חיה ברכה בת ר' דוד הרשקוביץ. בשנת 1925 רכש 50 דונם אדמה בסביבות עפולה בארץ בשנת 1939 נשלח למחנות ההשמדה.
ביום 10 לאפריל 1945 שוחרר (אחרי שנשארו 46 איש מבין 1050).
משנת 1945 עד 1949 היה רב באנדולן (גרמניה).
בשנת 1949 עלה לארץ. זמן מה היה במעברת עולים בבאר-יעקב ובמגדיאל. ואח"כ התישב ברמת-גן.
מפעילי חברת משניות "תפארת בחורים", בכל ערב נתן שעורים לקהל בביתו.
היה נציב של ישיבת פוניביז' בבני-ברק.
היה פעיל בארגונים ובמוסדות הדתיים ברמת-גן.
חיבר ספר בשם "יסוד התורה".
נפטר ברמת-גן, כ' טבת תשכ"ב (27.12.61). והובא לקבורה בירושלים.
בניו (מאשתו הראשונה): מאיר זליג, פרץ, חיים שלמה, דוד, יחזקאל ברוך. שמואל אליעזר הי"ד (נרצח יחד עם אמו כנ"ל).