לאור בשנות תש"ז-תש"ח ניבון ספרותי בשם "עתרת" לבירור הלכות דעות ואמונות, וחקר מיוחד הוקדש לבירור וביאור תורת הרב קוק זצ''ל בבנין בית ישראל בא"י.
בנו: משה בן-ציון (אשתו - דבורה בת הרב דוד ויסנשטרן . בנם : מיכאל).
הרב נתן צבי פרידמן
נולד כ"ה תמוז תרע"ד (19.7.1914) באודווארי (הונגריה).
לאביו ר' מנחם גרשון (רבה של הקהילה שם, ממש פחת רבנים בקהילות חשובות) ולאמו אסתר הדסה בת הרב יצחק יוסף בליך , רב בגאווע.
למד בישיבות בהונגריה והוסמך לרבנות. מו"ל של הירחון "שביל".
בשנת תרצ"ה נשא לאשה את שרה בת מנחם צבי ויליגר. היה בחברה-ש''ס וכיהן כרב אזורי בבודאפשט ומורה הוראה ברבנות של הקהילה האורתודוכסית שם. אחרי השואה שימש ברבנות לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבאוואריה, חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ומנציגי שארית הפליטה בקונגרס הציוני הכ"ב.
בשנת תש"ז (1947) עלה לארץ עם משפחתו ונתמנה לרב בשיכון ה' בבני ברק, ובתור חבר ותיק ופעיל בהמזרחי והפועל המזרחי ושולט יפה בשפה העברית ונמצא מוכשר להדרכה והשפעה רוחנית בדיבור ובכתב בישוב הוותיק והחדש כאחד, הן בתור מורה הוראה בשאלות שהזמן גרמן והן בתור מרצה ברוח המסורת ובטעם הזמן. הנו חבר הרבנות של העיר בני ברק, חבר ועדת החינוך של הרבנות הראשית לישראל וחבר המזכירות והועדה המרכזת של חבר הרבנים של הפועל המזרחי.
ספריו: שביל משמיע ישועה, שפתי צדיק, ויהי בנסוע (בודאפשט תרצ''ד-צ''ח), נצר מטעי (בירורי הלכות בשאלות אקטואליות, תוך השתדלות להתחשב בנסיבות הזמן, - יצא בתשי"ז), וכן השתתף בכתיבת הפירוש העממי להרמב"ם ספר זמנים, בסידרת "רמב''ם לעם" שבהוצאת מוסד הרב קוק, תשי''ז).
כתב בעתונים, בירחונים ובקבצים: הצופה, נתיבה, סיני, קול תורה, התורה והמדינה, נועם, שנה בשנה, ועוד.
צאצאיו: אהובה (מורה בבית-ספר ממלכתי-דתי) אשת הרב דב זרצקי, יעקב פרץ (ממצויני ישיבת פוניבז').
מיכאל ויס
נולד בתמוז תרס"ב (1902) בחומסק שליד קוברין, פלך פינסק, רוסיה הלבנה.
לאביו ר' שלמה (בן דורות של רבנים) ולאמו גיטל (נפטרה בהרצליה, בגיל 90) (הוא אחיהם של משה צחר, ראש עירית טבריה - ראה כרך י"א עמוד 3863 והרב אהרן וייס ז"ל, שנודע בכינוי "העילוי מחומסק", היה רב ומראשוני הפעילים בתנועת המזרחי בפולין אחרי מלחמת העולם א').
למד בישיבות נובהרדוק וסלאבודקה והשתלם בשפות עברית, רוסית, ופולנית. פעל 12 שנה בתור מורה לעברית, מהן שנים אחדות גם מורה לדת יהודית בביתספר עממי ממשלתי, בחומסק. מגיל 18 פעיל בתנועה הציונית. השתתף בארגון הפגנת השמחה לרגל פרסום הצהרת בלפור. אח"כ השתתף בכינוס הציוני הראשון בפינסק, בכינוס הארצי הראשון בווארשה למען קרן היסוד, בכינוסי מפלגות "התאחדות" ו"גורדוניה" בווארשה, ויסד להן סניפים במקומות רבים, ובכינוסים אזוריים של "תרבות" בפינסק ובבריסק. כן כתב מאמרים בעניני ציונות בעתינות היהודית בפולין, והשתתף בפעולות למען יתומי המלחמה.
ב-1933 נשא לאשה את אהובה בת ישראל אייזנברג . באותה שנה עלה לארץ.
זה כמה שנים יו''ר המועצה הדתית בטבריה, גבאי בית-הכנסת הגדול בקרית שמואל, חבר מועצת מפא"י, עסקן של הקהק"ל וקרן היסוד בגליל התחתון, יו"ר ועדות האיזור של כנרת.
היה פעיל בהגנה.
צאצאיו: שלמה, פועה.