ופעל יחד עמו בעניני הדת: יסדו מנין, מאפית מצות, עזרה סוציאלית וכו' והביאו עזרה לנצרכים רבים.
בגמר המלחמה, חזרו לפולין. נתמנה ע"י ועד הקהלות הקדושות בוארשה בתור מוהל בפולין בדזרזוניוב ועל כל איזור שלזיה התחתית, המקום היחידי בו התרכזו אז פליטי השואה. שם נדד מעיר לעיר יומם ולילה והצליח למול אלפי ילדי ישראל קטנים וגדולים שחזרו מרוסיה, מהמחנות וגם אלה שהצליחו להצילם מהמגזרים וכו' שלא זכו בזמנם לבוא בבריתו של אברהם אבינו.
היה בין מיסדי קיבוץ דתי וישיבה לילדים מוכשרים. רובם עלו אח"כ לארץ דרך צרפת.
בשנת 1946 נשא לאשה את שרה רבקה בת ר' יהושע ליברמן. בשנת 1950 עלה לארץ.
בשנת 1953 נבחר ע"י מיכרז ארצי לשמש כמוהל ראשי בבית החולים "בילינסון".
צאצאיו: אברהם פנחס, חיה יוספה, משה מרדכי. מרים פנינה.
ד"ר בנימין ברנר
נולד בשנת תרנ''ח (8.8.1898) בנובאיה מליני פלך צרניגוב שבאוקראינה.
לאביו שלמה (מלמד, מטופל במשפחת בת 8 נפשות וחי חיי דחקות ועיני, נספה ביחד עם בנו הרב שמואל נח, רבה של העיירה קונוטופ, בימי הפרעות של פטלורה באוקראינה) ולאמו חיה-רייזה לבית רבינוביץ . (הוא אחיהם של הסופר יוסף חיים ברנר (ראה כרך ג', עמוד 1117) ושל הרב שמואל נח ברנר מקונוטופ שברוסיה).
ביוני 1911 עלה לארץ, גמר לימודיו בבית-הספר לבנים בתל-אביב ובבית המדרש למורים בירושלים. התנדב לגדוד העברי ואחרי שחרורו עבד בהוראה בטבריה, בזכרון יעקב, בנהלל ובתל-אביב. ב-1923 נשלח מטעם הסתדרות המורים בתור ציר לקונגרס המורים בברלין. חבר פעיל בהגנה ובמהומות 1929 הגן על נוה שאנן.
יצא להשתלמות באוניברסיטאות ברלין ולייפציג, גמר אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק וקיבל את התוארים D.E.M.; M.A.; B.Sc.(דיפלומה של בוחן פסיכולוגי) ודוקטור לפילוסופיה. ב-1932 ייצג את מורי ארצנו בקונגרס המורים בדנוור שבארה"ב. בחו"ל היה מרצה בפסיכולוגיה ובפדגוגיה במוסדות חינוך לעם.
ב-1939 נשא לאשה את אסתר בת אשר גולדברג. שימש זמנית מורה לפסיכולוגיה בפקולטה לחקלאות (ברחובות) של האוניברסיטה העברית, ומאז הנו מורה קבוע בבית המדרש למורים בבית הכרם. היה זמן-מה יו"ר סניף מורי ירושלים.
כתב מאמרים בהד החינוך, בהחינוך, ב-אשיות, בהפועל הצעיר, בהתקופה (כרך כ"ב, בחתימת רב-אחא). ספריו: The Effect of Immediate and Delayed Praise דת הדוקטורה בהוצאת אוניברסיטת קולומביה). החינוך במפנה (הוצאת "עבר" ירושלים), ענינים בחינוך, דידקטיקה לכיתה א' (שלושה ספרים, בשותפות עם רחל צברי) (שנים הספרים בהוצאת "קרית ספר" ירושלים), התורשה והסביבה (הוצאת "שעלים" של הסוכנות), ספר חשבון ועבודה עצמית בחשבון לכיתות א', ב', ג', ד' (הוצאת "אמנות").
בנו: שמואל (תלמיד באוניברסיטה העברית. קצין בצה'ל).
מאיר אבולעפיה
נולד בטבריה בשנת תרמ"ד (1884). לאביו ר' בכור יחזקיהו ולאמו שרה בת ר' אברהם סמאגה. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה. למד שפות בביה"ס אליאנס.
בשנת תרס"ג (1903) נשא לאשה את מזל בת יוסף ממן מצפת.
נסע בשליחות חברת "עוזר דלים" לחו''ל.
מוכתר העדה בטבריה עוד מימי שלטון המנדט.
יו"ר חברה קדישא.
פעיל בעניני העדה הספרדית בטבריה.
צאצאיו: יעקב אברהם- שרה, ציונה, רבקה, שמחה, ברכה.