חיה שפלן
נולדה בשנת תרל"ט (16.3.1879) במיר, מחוז מינסקי רוסיה הלבנה.
לאביה בן-ציון מירנסקי (רופא כפרי בשרות הממשלה) ולאמה רבקה לאה בת משה שפלן (חי 104 שנה, 18001904).
לרגל העברת אביה כל שנים מספר למקום אחר, נדדה חיה בילדותה עם המשפחה וגרו במיר, בביאלסק, בביאליס קוק, בגרודנה, בייקאטרינוסלאב, ושוב במיר. בילדותה בביאלסק היה אחד מחבריה הילד אברהם יצחק הכהן קוק . בנערותה נפגשה בחופש-קיץ אצל אביה בכפר אוקראיני עם מאקסים נורקי , שעבד אותו זמן במאפיה וכבר ידע לקרוא ולכתוב, אבל בשגיאות רבות.
למדה בבית-ספר עממי ואח"כ בבית-ספר תיכון פרטי בייקאטרינוסלאב עד גיל 15-14, ובו בזמן עבדה בשעות אחה"צ אצל כובענית. עברה לביאליסטוק, עבדה כשוליה אצל עושה-בובות וקיבלה שיעורים בספרות רוסית, ובת 17 פתחה חנות לכובעים במינסק.
ב-1900 נישאה לבנימין יהושע שפלן , קרוב רחוק מצד אמה, כורך-ספרים שכיר אז, ואחרי החתונה המשיכו שניהם בעבודה מקצועית, כל אחד בשלו כמקודם. מתוך להט ציוני החליט בעלה לעלות לארץ-ישראל בהקדם, וב-1901 הקדים לצאת לברלין ואחרי חדשים מספר היא עם בנם בכורם בן 8 החדשים אחריו. שם הניא אותם אחי בעלה, בעזרת סיפורי דכאון של חוזרים, וחם נפתו והחליטו להשאר זמנית בברלין. פתחו בית-מלאכה לגזירת נייר ועבדו שניהם בשקידה ובתנאים קשים. העיסוק הורחב גם למילוי סיגריות ואח"כ גם לעשית קופסאות לסיגריות, והעסק הורחב מבית-מלאכה זעיר, לגדול, המעסיק גם שכירים, ובמשך השנים לבית-חרושת מיכאני. לקרטונאז', לעסק מצליח ומשגשג. גם המשפחה גדלה ל-4 בנים.
בתור ציונים חינכו את בניהם בבתי-ספר יהודיים, וגם בלמדם בבתי-ספר תיכונים נתחנכו בבית לעברית ולציונות, ובעקבות הבן הבכור נכנסו כולם לתנועת הנוער הציוני "תכלת-לבן-. בביתם ביקרו אישים רבים מהצמרת הציונית, שרובם הכירו עוד מרוסיה והתמידו גם אח"כ בקשרי ידידות עמהם. וכשבא ביאליק לברלין ולא נמצא בית דפוס שידפיס את שיריו, קנה מר שפלן מכונה וציוד מתאים לאגף ההדפסה שבמפעלו, בו הדפיסו כרך אחד של שירי ביאליק. ובשנות מלחמת העולם עבדה מרת שפלן בהסתדרות הציונית ועזרה ביצירת גני-ילדים יהודיים ליתומי המלחמה ולילדי משפחות של חיילים הזקוקים לכך.
ב-1920 עלה לארץ בנם הבכור, וממחרת הפרעות שערכו אנטישמיים ברחובות היהודים במרכז ברלין, בראש השנה תרפ"ד (אמצע ספטמבר 1923), סגר מר שפלן את מפעלו לשם חיסולו ועליה לארץ ישראל. נסע עם רעיתו לביקור בארץ וללימוד התנאים, חזרו ומברו את הרכוש, ובאביב 1924 עלו עם הבנים ועם מכונות המפעל. הקימו אותו מחדש בדירה שכורה בנוה צדק, ומרת שפלן למדה הנהלת חשבון בעברית וניהלה את ספרי העסק. נאבקו קשה עם מצבים כלכליים קשים בישוב, ובעלה נפל למשכב, ואחרי מחלה ממושכת נפטר בגיל 65.
היא המשיכה לעזור לבנים בניהול המפעל ובהקמת בנין עצמי בשבילו. נוסף לכך התחילה לעבוד בויצו, ובגיל קשיש עברה לדירה ברמת-גן, הצטרפה לפעילות בארגון נשים ציוניות וכלליות, וכיום היא הברה בויצו, בארגון נשים ליברליות ובמועדון הקשישים ברמת-גן.
במלאות לה 80 שנה כתבה והדפיסה בחוברת את זכרונותיה בשביל הבנים, הנכדים והנינים.
בניה : אהרן, משה (מכס), אליעזר (ליאופולד), ראובן (רודי) ומשפחותיהם.
הרב מאיר וונדר
נולד בנשר ע"י חיפה, ז' אדר תרצ"ד (22.2.34).
לאביו אלעזר וונדר (ש"ב להרב צבי אלימלך שפירא מדינוב, בעל ה"בני יששכר", ואדמורי שושלת מונקטש ובלוז'וב) ולאמו רבקה בת צדוק פרינץ. קיבל חינוך בביה"ס הריאלי "יבנה" בחיפה, ומסורתי בישיבת "חפץ חיים" בכפר סבא, בישיבת פוניבז' בבניברק וכולל האברכים שלידה.
בשנת תשי"ח (1958) נשא לאשה את רות בת שמר יהו קימל. היה מדריך ומרכז נוער בתנועת "צעירי אגודת ישראל", מנהל רוחני בישיבת רמת השרון.