ברוך הורנשטיין
נולד בפרוסקורוב (אוקראינה) בשנת תרי"ז (15.8.1857).
לאביו ר' משה חר''ג ולאמו חנה בת זלמן כהן. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות. ולאחר מכן השתלם ברפואה בוינה והוסמך לרפואה.
בשנת 1873 נשא לאשה את גולדה בת ר' גבריאל צייגר (נפטרה בצפת, ו' תשרי תרפ''ה).
לפני היות בית חולים יהודי בצפת עבד בבית החולים האנגלי של המיסיון בצפת. אח''כ עבד בבית החולים הדסה בצפת.
זמן מה עבד במושבה משמר הירדן ואח"כ בכפר פקיעין - הנקודה היהודית הבודדת בין ישובים ערבים.
במלחמת העולם הראשונה, כשמחלות רבות - כגון טיפוס הבהרות, טיפוס המעים השתוללו בצפת והסביבה, היה מטפל בחולים מטעם הועד האמסטרדמי היהודי בצפת, ובדרך נס יצא בשלום ממגפות אלה.
מיוזמי ומארגני רכישת השטח של הר כנען (צופיה) מאת חברת פיק"א. והיה מחלוצי המתישבים על הרכנען.
ממיסדי וחבר לשכת בני-ברית ואגודת "צופיה" שארגנה את ההתישבות על הר-כנען.
היה ממונה על הבטחון על הר-כנען מטעם ההגנה ונוטר מטעם משטרת המנדט.
נפטר בתל-אביב, י"ז אדר ב', תשי"ט (27.3.1959). והובא לקבורה בצפת.
צאצאיו : אברהם, דוד ז"ל, צפורה , ז"ל (ראה בכרך זה), בר-כוכבא (בן) (ראה בכרך זה).
נפתלי קסטנבוים
נולד באדר תרנ"א (1891) בשרובקה, מחוז פרוסקורוב, פלך פודוליה, אוקראינה.
לאביו משולם זוסיא (ת"ח, סוחר) ולאמו לאה רוסיא בת אליהו שמואל ויינברג. למד עד גיל 13 בחדר ואח"כ עם חברים בבית המדרש.
ב-1902 נשא לאשה את גולדה בת משה ישעיה בנדרמן . (נפטרה: סיון תשט"ז ברמת-גן), ובזיווג שני נשא ב-1958 את לאה בת ר' ברוך מישקובסקי (ממיסדי כפר חסידים. נכדה של ר' יצחק פטרבורגר וקרובה להשר משה שפירא). בשנות המלחמה העולמית הראשונה היה פעיל מאד בהושטת עזרה לפליטים היהודים.
עסק במסחר וקבע עתים לתורה. ב-1923 יצא לארה''ב, עבד עבודה פיסית קשה וסבל בפרנסתו בגלל סירובו לעבוד בשבת. ב-1933 התחיל לעסוק בקבלנות בנין ובמסחר בבתים, התעשר והצטיין בנדיבותו ובפעילותו.
יסד בניו-יורק חברה וגמ"ח. בנה וסידר דירה ובית מדרש לאדמו"ר ר' שלום טברסקי מטריסק. פעל ותרם ביד רחבה לג'וינט, לקהק''ל, למגביות. ב-1933 נבחר למזכיר-כבוד במזרחי באמריקה.
אחרי ביקור בארץ ב-1950 החליט לעזוב את אמריקה ולהעביר את כל רכושו לארץ לשם הקמת מוסדות צדקה ותורה.
בשנת 1953 עלה לארץ והשתקע ברמת-גן. כאן בנה ברחוב הרצל בית והקדישו על שם נפתלי וגולדה קסטנבוים לתורה ולעבודה ולגמילות חסדים (בית-כנסת, בו נערכים שיעורי תורה בכל יום, ובו מוסד לגמילות חסדים, שכ-400 משפחות נהנות מעזרתו, מחזורו השנתי הגיע ל-60 אלף ל"י, ובניהולו פעיל ועד בן 10 חברים מתנדבים). תרם סכום גדול במיוחד לישיבת הישוב החדש בתל-אביב, וכן לישיבת פוניבז' בבני-ברק (בה ניתן לו התואר "נציב"), תומך בישיבות רבות בארץ, וגם הוא עצמו קובע עתים לתורה. גם בטבריה סידר גמ"ח.
באין לו צאצאים אימץ יתום ויתומה, גידלם וחינכם והשיאם וסידרם בחיים.
שמחה בונים הבר
נולד בדינדיש (הונגריה) כ"ה ניסן תרע"ג (2.5.1913). לאביו ישעיהו זאב הבר (שוחט בדינדיש ואח"כ סוחר בקומתם) ולאמו לימוט בת מרדכי צבי וסרברגר. הסבא שלו היה ר' אלעזר ראב ממיסדי פתח-תקוה (ראה כרך א', עמוד 55).