עסק במסחר.
היה פעיל באירגונים הציוניים ברומניה.
בעיקר עזר ליתומים ויתומות.
בשנת 1902 נשא לאשה את רסל בת ר' אהרן מר קוביץ. הציל מאות פליטים יהודים ברומניה.
בשנת 1950 עלה לארץ.
התיישב ברחובות ועבד בחקלאות.
נפטר ברחובות, ב' שבט תשכ"ב (7.1.1962).
צאצאיו: יצחק, חנוך, חנה אשת זאב (וילי), רבקה (אחות בבית החולים (ליולדות) בילינסון) אשת אהרן קיטאי (קיטיגורודסקי ).
שולמית שמואלביץ
נולדה בדמשק (סוריה, בימי הגירוש מהארץ במלחמת העולם הראשונה בל"ג בעומר תרע"ח (1918).
לאביה אברהם קריניצי (ראש עיריית רמת-גן. ראה כרך ב', עמוד 810) ולאמה בתיה בת אברהם קרסוקוב. קיבלה חינוך תיכוני עברי בארץ.
היתה פעילה ביסוד המכבי ברמת-גן.
בשנת 1940 נישאה לישעיהו שמואלביץ (ראה את הערך שלו בכרך זה בעמוד 4021).
היתה פעילה בהסתדרות הציונים הכליים (הליברלים כיום).
פקידה בבית החרושת לנגרות א. קריניצי, רמת-גן.
צאצאיה : אבנר, הדסה, יעקב.
בן-ציון גל-ער (גלר)
נולד בואסלוי (רומניה), ט' אב תרצ''ד (21.7.1934). לאביו אליעזר גלר ולאמו יהודית בת חיים רבינוביץ. קיבל חינוך מסורתי ועברי.
היה סדרו עבודה של מחנה בני-עקיבא (מחנה חורף מסטר 68) בקפריסין.
ב-31.8.1948 עלה לארץ באניה "אנדרוה" ממחנה הסגר בקפריסין.
היה יו"ר החברה והגזבר של מחזור ל"א במקוה ישראל ומזכיר הגרעין הקבוצי (1948-51).
שירת זמן מה כחייל, עובד הסוכנות היהודית, מזכיר הפועל המזרחי ומנהל המועצה הדתית בנהריה. עסק בהוראה.
בי"ח מנחם אב תשי''ח (1958) נשא לאשה את אסתר בת קלמן קלונימוס אייזנברג. אחראי לתעמולה של אילנשיל-פוליו, חבר הוועד לקרן המגן וחבר המועצה המקומית בנהריה (1955-59).
הגיש עזרה בעליה על הקרקע של הקיבוצים : לביא, ניר-עציון, שלעבים שנקראה אז "שלהבת".
כתב מאמרים ב"הצופה" ובשבועון (בשפה הרומנית) "אודעוערול".
עריכת "חדרה עירנו'', ''אורנו", (של המועצה המקומית אור-עקיבא (קיסריה) ועוד חוברות שונות.
שירת בצה''ל.
חבר מרכז הפועל המזרחי, מרכז חטיבת המזכירים של התנועה, סגן נשיא לשכת בני-ברית ''השרון" בחדרה, ממייסדי בנק הפועל המזרחי וחבר הוועד למען החייל בחדרה.
עתונאי, ומזכיר המפלגה הדתית-לאומית והסתדרות הפועל המזרחי בחדרה.
בנו: נתנאל.
ד"ר הירש ליב גורדון
נולד בוילנה (ליטה) בשנת תרנ''ו (26.11.1896). לאביו הרב אליהו גורדון (רב בוילנה. מחבר ספרים מפורסמים בהלכה, בהגנה ובהטפה לציון) ולאמו מלכה לבית קצנלנבוגן. מגיל תשע למד בישיבות סלובודקה (אצל ר' ברוך בר ליבוביץ ), בלידה (אצל הרב י. י. ריינס, העילוי ממיצאט ופנחס שיפמן ) ובוולוזין (אצל ר' רפאל שפירא). בשנת 1914 סיים את בית המדרש הגבוה לחכמת