בבית הוריו שאף אל קרבו גם את שמחת העבודה וכשרון המעשה. אביו התפרסם בישוב הישן כאחד מחלוצי התעשיין העברית, שהקים בית חרושת לקופסאות פח לטבק בצפת וטחנת קמח ביפו.
בשנת 1910 נשא לאשה את רחל בת ר' שרגא אורי בוריס (נפטרה בתל-השומר, ה' תשרי תשי"ג 24.9.1952).
בגמר המלחמה העולמית הראשונה עבר לגור עם משפחתו ביפו, ושם השתתף בייסוד "אגודת קמח יפו".
במשך שנים רבות היה ידוע כאחד מגדולי הסוחרים והאימפורטים של קמח בארץ. ומנע ע"י זה מהסוחרים הערבים להשתלט על השוק, בפרט בימי המאורעות והכרזת החרם הערבי נגד היהודים בארץ.
היה בין מיסדי ומנהלי אגודת "מרכולת" אשר פיתחה את המרכז המסחרי של ת"א (1921).
במשך שנים רבות היה חבר ההנהלה של אגודת הלואה וחסכון יפו-תל-אביב.
למרות היותו טרוד בעסקיו המרובים, מצא זמן להתעסק בצרכי ציבור ולעזור לנצרכים.
נפטר בתל-אביב, כ"ו תשרי תש"ז (21.10.1946) והובא לקבורה בנחלת-יצחק.
צאצאיו : חנה אשת יעקב שינברג, שרגא ווילף. נעמי קופמן, שרה אשת יהודה חגיז, רות אשת אלי בוכואלד, מתתיהו ווילף, פנחס ווילף.
הרב יוסף צבי גולדשמיד
נולד בווילנא, י''ב טבת תרמ"ו (בסוף 1885). לאביו ר' אברהם אבא ולאמו הינדה אילה בת שלמה זיסקינד סלדוך. עלה לארץ בשנת תרנ"ו (1896).
קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה "עץ חיים" בחורבת ר' יהודה החסיד בעיר העתיקה, בישיבת מאה שערים וכן למד מלאכת השחיטה.
אחיו הבכור ר' ישראל משה גולדשמיד , היה מבוני שכונת מאה שערים וכפר-סבא.
בשנת תרס"ה (1905) נשא לאשה את פרידא גיטל בת אלכסנדר זיסקינד הלוי. בשנת 1918 נשא בזיווג שני לאשה את אסתר בת יעקב שלום ווילף. היה ממיסדיה של שכונת "גבעת שאול", הפרבר המערבי של ירושלים וחבר הועד שלה. היה שוחט ובודק בגבעת שאול.
גאל קרקעות במוצא, בגבעת שאול ובעבר הירקון בת"א (1935).
נתפרסם בצעירותו כלוחם אמיץ בפורעים הערבים עוד מימי התורכים מדיר יאסין ומוצא הסמוכה. ביתו היה הקיצוני בשכונה. גם בפרעות 1929, במאורעות 1936 ו-1946 הגן בחרוף נפש על השכונה. תמיד החזיק בביתו אקדוח (שהיה טמון בתוך גל אבנים של גדר דחויה בירכתי ביתו).
אכסן בביתו רבים ממפקדי וחברי אצ"ל (ארגון צבאי לאומי) לתקופות ממושבות, תוך ידיעה ברורה על הסכנה שבדבר. כמו כן הרשה לבנו יהושע ירוחם הי"ד להחזיק בבית נשק השייך לאצ"ל. כל זה בהכרה כי הדבר הוא לטובת הלאום.
בספר "על החומות" מאת י. אופיר (בעמודים 48 49): באמצע חודש מרס 1948 חזר לירושלים יהושע ירוחם גולדשמיד בנו, שנקרא באצ"ל המפקד "גל", מי שהיה מפקד ה"חוק" בירושלים בשנת 1946 והועבר לתל-אביב לאחר שהבריטים התחקו על עקבותיו. "גל" היה איש צבא מובהק ואת כל מרצו ויזמתו הקדיש לנושא מרכזי אחד - ללימוד תכסיסי מלחמה. הוא היה חייל נועז עשוי ללא חת. מפקד בעל יזמה בתכנון מבצעים. בימי המערכה נגד הבריטים בירושלים היה זד. "גל" שתיכנן וביצע חלק ארי של מבצעים אלה, כאשר נאלץ היה לעזוב את ירושלים בגלל רדיפות הבריטים, נדדו יחד אתו לשפלה גם הוריו הזקנים.
מאביו קיבל "גל" את חינוכו כחייל, וממנו קיבל את השראתו למלחמה בכפר הערבי, אשר לא אחת סיכן חייהם של תושבי השכונה בה גדל הנער.
ב-9.4.1948 עם כיבוש דיר-יאסין ש"גל" תיכנן וביצע חלק ארי של המבצע, החלק ששרשרת הנצחונות