המשיך לעבוד במחלקה להתישבות עם ד"ר ארתור רופין, שלמה קפלנסקי, בבלי, ד''ר הקסטר ואליעזר קפלן, עד שנתמנה מנהל המחלקה.
בתפקידו זה נודע במסירותו ובמרצו הרב ושיתף פעולה עם לוי אשכול (שקולניק) ואברהם הרצפלד מהמרכז החקלאי, במפעלי ההתישבות הלאומית ובעיקר בישובי "חומה ומגדל".
בשנת 1944 הוזמן ע"י ד''ר הקסטר מטעם הז'וינט לנהל מפעל ההתישבות בסאן-דומינגו. אחר כך (1954) הוזמן ע"י אליעזר קפלן (שר האוצר הראשון) לעמוד בראש "משלחת הקניות" של ממשלת ישראל בניו-יורק.
חזר לארץ לעמוד בראש "מרכז ההשקעות" של משרד האוצר ויצא למטרה זו לדרום אמריקה מטעם הסוכנות היהודית. זמן מה שימש גם כמנהל המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית בניו-יורק.
בשנת 1960 פרש מתפקידיו והתגורר עם משפחתו ב"צהלה".
נפטר בתל-אביב, י"א אדר ב' תשכ"ב (17.3.1962).
בנותיו (מאשתו הראשונה): תמר אשת רפאל כוכב, רבקה אשת אדי צוקר . (נכדיו : שושנה, רות, גבריאל, דניאל).
זכריה הרשמן
נולד בסקרשוב (פולין), ט"ו אב תרס"ב (1902). לאביו רפאל הרשמן (מצאצאי רבנים) ולאמו פרומה בת ר' ישראל מרדכי בטמן. קיבל חינוך מסורתי והשתלם מעצמו במקצועות שונים.
בשנת 1911 עלה לארץ.
עבד כפועל בנין ועוד.
עמד להתישב ברפה (בגבול סיני) באדמה שאביו קנה. היות והממשלה התורכית לא נתנה רשיון, לא יצאה הקניה לפועל.
חיבר ספרים: "יצירת האדם" (מחזות, תרפ"ז); "עם חשכה" (תש"א); "אחרון משיחי השקר" (תש"י); "נאצים בשאול הנאצי" (תשי"ג); "ספר שירים" (תשי''ז) ; "ספר משלים" (תשי"ט); "יואב" (מחזה, תשכ"ב).
בקביעות כתב במשך כמה שנים בעתונים : קענעדער נייעס ודער קענדער אידישער זשורנאל (טורונטו), קענעדער אדלער (מונטריאל), דאס אידישע ווארט (וינפק, קנדה), בשבועון "דער אמריקאנער" (ניו-יורק), ובירחו נים "לשון און לעבן" בעריכת א. נ. שטנדל (לונדון), וליטערארישע העפטן (לוס-אנגלוס), ובעתונים שונים שהופיעו באירופה ועוד. במאמרים הביא לקוראים את פרשת הלבטים הרוחניים שבארצנו. כתב גם מסות על טובי סופרינו ומשוררינו.
מחזותיו כתובים בלשון עברית רגילה ופשוטה.
הוא גורס כי אין צורך באפני ביטוי חדשים ובציורים ודימויים מודרניים, אלא שאפשר להביע מחשבות והגיגים בלשון מוסברת לרבים, והתחדשות הצורה אינה העיקר בשירה וחזון, כי אם בהתחדשות התוכן.
שמעון בן-זאב (אברמוביץ)
נולד בפטרבורג (לנינגרד) רוסיה, ט' סיון תרכ"ג (1863).
לאביו זאב אברמוביץ (ממיסדי המושבה ראשוןלציון. התיחס על משפחת הרב אליעזר גינזבורג מקידן, שכיהן בתור ראב"ד בווילנה וישב על כסא הרבנות 43 שנה. עלה לארץ) ולאמו חסידה. קיבל חינוך מסורתי וכללי בגמנסיה בפטרבורג ובי''ס גבוה לכלכלה בארצות הברית.
בשנת תרמ"ב (1882) עלה לארץ.
עזר לאביו בחקלאות. נטע את אדמת הוריו בסרפנד שבקרבת ראשון-לציון, רעה צאן, נלחם עם השכנים הערבים, תושבי הכפרים סרפנד ועוד, שהפריעו למתישבים ע"י התנפלויות, גניבות ועוד. והיה מתגבר עליהם ומכניעם בלשונו המשכנעת ורכש אהדתם.
ב-1888 נאלץ לעזוב את הארץ ונסע לארצות הברית והשתלם בבית ספר גבוה למסחר. כעבור 5 שנים חזר כנתין אמריקאי בשמו העברי (בן-זאב).
בשנת 1893 נשא לאשה את בילה גיטה בת שמואל וגרונה הירשפלד מראשוני ראשון-לציון (נפטרה בראשוןלציון, ט' תמוז תשכ"א-23.6.1961).
התמסר למשק שלו והיה נחשב בין הכורמים הטובים במושבה. כרמיו היו למופת.
נבחר פעמים רבות לחבר ועד המושבה.
עמד בראש שומרי המושבה.
יסד את חברת "לינת הצדק".
מראשוני הבנאים החפשים בארץ.
בשנת תרמ"ז נתמנה ע"י חברת "כרמל מזרחי" (היקב) לסוכן נוסע - לתעמולה והפצת יינות הארץ ופרסומים בעולם, ועל ידי כך היה לסוכן הנוסע הראשון מהארץ לפרסום תוצרתה.
בכשרון מיוחד בהמצאות מיוחדות במינן עלה בידו