לעשות תעמולה ולהפיץ את יינות יקבי הארץ (ראשוןלציון וזכרון-יעקב).
בשנת 1910 בשעה שביקר במצרים לרגלי העסק אצל מנהל הסניף דוד יודלוביץ (ראה כרך ב', עמוד 570) ביקרה אז השחקנית היהודיה הידועה שרה ברנרד מצרפת. בהסכמתה יזמו התנגשות בין המרכבה בה טיילו לבין העגלה (לא השתמשו אז במכוניות...) שהובילה יינות כרמל מזרחי לחלוקתם בין הלקוחות בעיר. איש לא נפצע, אבל העתונות במצרים ובחו"ל פרסמו את מקרה ההתנגשות עם "יינות כרמל מזרחי"... וכך נעשתה פרסומת "בלי תשלום" ליינות א"י בזכותה של השחקנית.
ביתו היה בית יהודי חם, בית יצירה ועבודה, כעין בית ועד להרצאות, שיחות על נושאים תרבותיים ולאומיים.
בפרוץ המלחמה העולמית הראשונה (1914) קיבל רשיון מג'אמל פחה לחזור לארץ, ובאנית המלחמה האחרונה הגיע אז לארץ.
במלחמת העולם הראשונה נשא בעול תלאותיה וצרותיה של מושבתו.
נפטר בראשון-לציון, י' אייר תרפ"ד (14.5.1924).
צאצאיו: גרטלה אשת דוד הורביץ , אדלאידה (עדה) אשת חביב יקותיאלי (ראה ערכו בכרך זה), שמואל, רות אשת אליהו לויטה, חסידה אשת אליעזר בקר, חגית אשת ד"ר ישראל קלורפיין, חבצלת, אשת דב כהן.
דוד גולדברג
נולד בפינסק (כעת פולין) בשנת תרכ"ג (1863). לאביו שמעיה גולדברג ולאמו הינדה רבקה. קיבל חינוך מסורתי.
בשנת תרמ"ה (1885) עלה לארץ.
עבד בחקלאות בפתח-תקוה, אח"כ נתקבל כאחד התלמידים הראשונים בבית הספר החקלאי לפועלים שיסד הברון אדמונד דה-רוטשילד בזכרון-יעקב.
נשא לאשה את פרידה זיסל בת אהרן דב שטיינהרד. במשך שלוש שנים למד את עבודות הכרם והפלחה לסוגיהם.
עבר אח"כ למושבה בת-שלמה והתנחל שם.
עם ייסוד מנחמיה היה מראשוניה והתנחל שם.
נפטר במנחמיה מקדחת צהובה, בכ"ג אדר תרס"ה (28.3.1905).
בנותיו : חנה יהודית אשת ליב שטרנברג, מלכה אשת יוסף ירקוני.
מאיר אורבן (בראנד)
נולד י"א אב תרע"ג (1911) בקולו שבפולין.
לאביו נתן ולאמו אסתר בת מרדכי בלום. למד בחדר, בגימנסיה עברית ובאוניברסיטאות בגרמניה ובצרפת והוסמך לאגרונום ומהנדס. היה פעיל ב"מכבי", בארגוני-נוער ציוניים, למען הקהק"ל ובהסתדרות הציונית החדשה, ובאחרונה פעל בתור מחנך.
ב-1938 נשא לאשה את חיה בת יעקב פצנובסקי. ביקר בארץ בשנים 1935, 1936, 1937, 1938 בענייני ארגון עלייה של מעפילים, וב-1939 נשאר להשתקע בארץ ולעבוד בהוראה, וכיום הנו מורה ומנהל ביתספר ברמת-גן.
פעל באירגונם ובניהולם של תאי-מורים רבים, מקודם בסניף ירושלים, חבר המרכז וההנהלה של הסתדרות המורים משנת 1948 ואילך, ובשנים 1952-56 היה חבר ועד החינוך שליד משרד החינוך והתרבות, יו"ר "המורים הלאומיים", מארגן ויו"ר של סניף המורים ברמת-גן. פעילות ב"מכבי", בנוער הציוני בקהק"ל ועוד.
שירת את המולדת בהגנה, במחתרת ואח"כ בצה"ל, בהגנת ירושלים בתקופת מלחמת הקוממיות.
ייצג את מורי ישראל בקונגרסים של מורים מטעם אונסק"ו באנטוורפן ובפאריס.
כתב ב"הבוקר" וב"הארץ".
צאצאיו: נתן, מרדכי, פלאית.