משה ברמן
נולד בעיירה מינקובצה, פלך קמיניץ פודילסק (אוקראינה) כ"ט טבת תרמ"א (1881).
לאביו אברהם יהושע העשל ברמן (ראש הקהילה במינקובצה) ולאמו בתיה בת משה קיבריק מזינקוף.
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובית המדרש.
מילדותו היתה לו נטייה לבניינים.
בגיל 17 כבר עבד בכביש שסודר בעיירה ע"י הפירמה דוברובורסקי, ומאז נמשך למקצוע הבניין.
בקיוב קיבל שיעורים בפוליטכניון בענייני בניין שנערכו למנהלי עבודה.
מצעירותו היה פעיל באירגוני הציונים.
במשך השנים היה למנהל עבודה בפירמה הנ"ל ואח"כ עבד בבניינים וסלילת כבישים עבור הממשלה הרוסית.
נשא לאשה את פרידה (פנה) בת עקיבה ליסי. בשנת 1921 עלה לארץ.
התיישב בתל-אביב. עבד בהתחלה עם המשרד לעבודות ציבוריות של ההסתדרות, עבר לסולל בונה (של אז) שהיה מראשוניה. והיה מנהל העבודה.
משנת 1929 החל לעבוד כקבלן בניינים וכבישים פרטי. ומאז לקח חלק פעיל בבניין העיר והסביבה.
מראשוני וממייסדי אירגון הקבלנים בארץ.
הגיש עזרה להגנה בשעת הצורך.
לפי הדרכתו של יהושע גורדון (ראה כרך ב', עמוד 900) שהיה המקשר בין הסוכנות היהודית והממשלה המנדטורית, הוזמן מר ברמן מטעם הסוכנות אחרי מאורעות תרפ"ט (1929) להקים מבצרים מקרית-עמל (חיפה) עד גבולות באר-טוביה.
בין הבניינים החשובים שבנה : "בית ביאליק'', בית "הבימה", "בית סוקולוב" ובירושלים את בניין בית הסטודנטים בקרית שמואל ועוד אלפי בניינים (ביניהם - בתי ספר וכו').
צאצאיו (מאמם : רחל בת בנימין אטילמן): מרים אשת אהרן קפלן מגדרה, רבקה אשת יוסף בן-הגיא סוכובולסקי (חברים בדגניה ב'), שלום ברמן (קבלן לבניינים), לאה אשת וולף אמירן (מארגן תערוכות).
מאמו פרידה : יהושע (העשל) ברמן (קבלן לבניינים).
מרדכי (הרולד) וינר
נולד באנגליה בשנת תרל"ה (1875).
חניך האוניברסיטה קמברידג' באנגליה. משנת 1901 עורק דין.
יוריסטן וחוקר המקרא.
נחשב בין עוה"ד החשובים באנגליה. התמסר לחקר כה"ק מבחינה משפטית ונתפרסם כאחד מגדולי החוקרים ויריב רב-משקל לשיטת ביקורת המקרא של ולהוזן. בשנת 1923 עלה לארץ.
עסק בחקירותיו, פרוש מן הציבור.
התקרב בידידות למשכילי הערבים, תרם כספים לצרכי תרבות שלהם ועמל לשיפור יחסי היהודים והערבים.
השתתף לעתים ב"קרית ספר".
בשנות 1907-1927 פירסם כ-15 ספרים במדע המקרא, באנגלית: אחדים מהם תורגמו לגרמנית.
במאורעות אוגוסט 1929, נרצח בירושלים בידי ערבים, י"ז אב תרפ''ט (23.8.1929), כשליווה במכוניתו את פועליו לביתם לשם הבטחת חייהם והומת יחד עמם.
המאורע עשה רושם בעולם המדע.
שושנה ערמון (קסטנבאום)
נולדה ביארוסלב (גליציה) בשנת תרנ"ט (1899). לאביה משה שמואל נרציזנפלד ולאמה איטה בת ר' מיכאל מאיר שמידט מיארוסלב שבגליציה.
קיבלה חינוך מסורתי וכללי.
מארגנת נערות ציוניות בשם "מרים" ביארוסלב. בברלין התנדבה לעבודה סוציאלית.
נישאה לחיים דב ערמון (קסטנבאום) - ראה כרך ששי, עמוד 2491.
בשנת 1939 עלתה עם בעלה לארץ.
יחד יסדו מחסן מרכזי להלבשה, שכעבור שנים הפך למוסד עירוני שליד המחלקה לעבודה סוציאלית של עירית תל-אביב-יפו.