בירושלים והמשיך ללמוד שם כתלמיד מחקר בשנים תש"ה-תש"ו.
בתש"ג נשא לאשה את יונה בת ר' צבי קופשטוק, רבה של שדה לבן ברוסיה. ולאמה אסתר בת ר' ישראל לייב מרגלית. הרבנית יונה בוגרת האוניברסיטה העברית בתואר ד"ר לפילוסופיה. היתה מורה בבי"ס תיכון עירונית בת"א (1946-53).
בשנים תש"ג-תש"ז מורה לתנ"ך, תלמוד והיסטוריה בבתי ספר תיכוניים בתל-אביב (ב"תלפיות", וביה"ס התיכון העירוני).
בתש"ח (1948) מתרגם ומפרש מסכת שבועות בעריכת י. נ. אפשטיין. בתש"ט - רב צבאי למחוז תל-אביב.
בתש"י-תשי"א חבר מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים.
בתשי"ג-תשט"ו דיין באמסטרדם (הולנד).
בתשט"ז-תשי"ז רב ראשי ואב"ד לקהילת האג, בירת הולנד.
מתשי"ח (1958) רבה של אחוזה בחיפה.
בשנת תשי"א - מסע לימודים ובדיקת כ"י בספריות באיטליה. ובשנת תשי"ב - בצרפת ובאנגליה.
בשנת תשט"ו (1955) נשא הרצאות על הרמב"ם ויצירתו בסקנדינביה.
בשנת תש"ב קיבל פרס ביאליק של האוניברסיטה העברית במקצוע תנ"ך. ובשנת תש"י קיבל פרס ווארבורג של הנ"ל לספרות ימי הביניים.
פרסומים בכה"ע: ארשת, התורה והמדינה, נועם, סיני, קרית ספר, תרביץ ובעתונות היומית של אוסטריה, הולנד, ישראל וצ'כוסלובקיה.
מסות על אישים (ר' מאיר איש-שלום, הרב צדוק טל, ועוד) ועל בעיות היהדות (למה אני יהודי אורטודוקסי, ועוד).
מחקרים על יהדות פרובאנס (לתולדותיו של מרכז התורה בפרובאנס, למכלול לחכמי פרובנס, רב משה ב"ר יוסף מנארבונה, ועוד) ; על הרמב"ם (הלכות הירושלמי לרמב"ם, ועוד); ועל הספרות שנוצרה מסביב להלכות הרי"ף (בעיקר בתרביץ וקרית ספר).
פרסומים פסקים של חכמי פרובנס בצירוף הערות ומבואות (בעיקר ב"סיני", מתורתם של חכמי פרובנס, מתורתו של ר' אהרן ב"ר משולם מלוניל , מבוא לספר בעלי אסופות, פסקים אחדים בעלי אסופות, ועוד).
מאמרי בקורת (לתולדות הפוסקים של רב צעיר, ועוד) וביבליוגראפיה (כתבי רמא"ש, ועוד).
בירורי הלכה (על נשים עגונות שבעליהן השתמדו בנועם ג, החייב רב בתשלום מסים בהתורה והמדינה ט-י).
עומד להתפרסם : מסכת שבועות של התלמוד הבבלי בתרגום עברי ועם פירוש מספיק ע"י דביר, בית הבחירה לר' מנחם המאירי למסכת שבועות ע"י "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" ; השגות הרמ"ך (הרב ר' משה כהן) מלוניל על הרמב"ם ע"י חברת אל המקורות.
מוכן לדפוס בכת"ר : ספר על "רבי מאיר איששלום, חייו וספריו".
מכין לדפוס : ספר "על דרכי יצירתו של הרמב"ם".
הערכות רבות נכתבו ע"י רבנים, סופרים ועוד על מחקריו ובעיקר על הרצאותיו המענינים והמרתקים.
אריה ליב גלמן
נולד ביאמפאל, הסמוכה לקרמניץ, פלך וואהלין (רוסיה) כ"ד אב תרמ"ז (14.8.1887).
לאביו יוסף גלמן ולאמו מרים אטל בת נח ויטמן. קיבל חינוך מסורתי וכללי.
בשנת 1910 היגר לארצות הברית.
בשנות 1911-17 מנהל בתי הספר העבריים בסט. לואיס.
בשנת 1917 עורך ומשנת 1923 המו"ל של העתון "סט. לואיס - דער אידישער רעקורד". עשה בעתונו תעמולה רבה במשך עשרים וחמש שנה על הקמת תנועה גדולה לציונות הדתית. העתון נהפך במשך הזמן לשבועון חשוב מבחינה ספרותית.
עמד בקשרי מכתבים עם מיסד המזרחי הרב יצחק יעקב ריינס ועם הרב הראשי לא"י - אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
על פי יזמתו והזמנתו בא הרב מאיר בר-אילן (ברלין - ראה כרך ג', עמוד 1374) בתחילת שנת תרע"ד (בסוף 1913) לארצות-הברית והסעיר את יהודי אמריקה בנאומיו הנלהבים. ובחדש אייר של אותה שנה נתקיימה בסינסינאטי - הוועידה הראשונה של "המזרחי'', שבה נבחר הרב דב בער אברמוביץ ז"ל לנשיא, וגלמן הצעיר נבחר למזכיר הראשי (שלא על מנת לקבל פרס). מרכז המזרחי נקבע אז בסט. לואיס.
בפרוץ המלחמה העולמית הראשונה (1914) הוזמן הרב מאיר בר-אילן בפעם השניה לארצות הברית ונבחר לעמוד בראש המזרחי (במשך תשע שנים).
ב-1 ליולי 1908 נשא לאשה את רבקה (בקי) בת יוסף דב שפארגאל. בשנות 1930-35 היה סגן הנשיא של הסתדרות המזרחי בארצות הברית.