בשנת 1935 נבחר לנשיא המזרחי בארצות הברית.
בוועידה העולמית (בתש"ט-1949) נבחר ליושב ראש המרכז העולמי של "המזרחי" ו"הפועל המזרחי".
חבר הנהלת הסוכנות היהודית (1948-53).
חבר הנהלת "המגבית המאוחדת", חבר הנהלת "קרןהיסוד" ועוד.
בשנות 1935-49 היה העורך של "דרך המזרחי" בארצו ת-הברית.
התישב בניו-יורק והשקיע את כל מרצו וכשרונותיו האירגוניים להאדיר את המזרחי ולהרחיב את רשת מפעליו. הודות לעבודתו המסודרת והמאורגנת נסתעפה תנועת המזרחי למאות סניפים ובריבוי הברים בכל רחבי ארצות הברית.
בט"ו חשון תש"י (49 8.10) עלה לארץ (כמה ביקורים קודמים) על מנת להשתקע בארץ.
ספריו: "במאבק למדינה היהודית" (באידית "אין'ס קאמף פאר יער אידישער מדינה" - קובץ נאומים, הרצאות ומאמרים נבחרים); "היהדות במאבקה" (בעברית) ; "נצח האומה" (בעברית) ; "המדינה והיהדות הדתית" (בעברית); "הנודעת ביהודה ומשיחה''.
כתב מאמרים שבועיים ב"הצופה" ובעתונות היהודית בארצות הברית.
בניו: זכריה, עזרא, נחמיה.
אברהם דב בן-דור (בינדר)
נולד בדומברוביצה, בווהלין, אוקראינה, א' אלול התרנ"ז (1897).
לאביו יששכר בינדער ולאמו ליבה בת ישראל קנטור. קיבל חינוך מסורתי בחדר, וכללי, בבי"ס עברי ראשון, בבי"ס רוסי, מורים פרטיים, בית מדרש למורים "תרבות" בוילנה ע"ש כהנשטם, בי"ס לציור, קורס גבוה לפדגוגיה אקטיבית ומוסדות השתלמות שונים.
היה יו"ר ועד התלמידים בביהמ"ד למורים "תרבות* בוילנה.
בשנת 1911 הקים בדומוברוביצה אגודה דוברי עברית. הקים על ידה ספריה עברית ושימש כמנהלת ער ביסוסה המלאה. הקים (1912) ספריות באידיש ובעברית בעיירות הסמוכות.
בשנות 1912-13 הוציא לאור דו-שבועון עברי.
אירגן את הועדה הראשונה בעירתו למען הקהק"ל.
החדיר מורים עבריים בתלמוד תורה ללמוד בעברית ותולדות ישראל, על אף התנגדות חסידי סטולין.
היה חבר הועדה מטעם ועד העזרה בקיוב להגשת עזרה למגורשי ליטא בשנת 1915.
עם פרוץ המהפכה (1917) הקים ואירגן את האגודה הציונית המאוחדת בדומברוביצה ובעירות הסמוכות.
אירגן את הצעירים ששאפו לעלות לא"י כאירגון החלוץ ועמד בראשו. הקים חוה חקלאית ומתפרה לחברי החלוץ להכשרת עליתם. דאג למימון הוצאות עליה לחלוצים מחוסרי אמצעים.
בשנת 1918 היה חבר ההגנה בשעה שהעירה עברה משלטון לשלטון. נבחר לחבר הנהלת הקהילה היהודית בדומברוביצה וממנה נבחר להנהלת הג'וינט במחוז סרני (1919-21). תפקידו היה לארגן את ועדי העזרה בכל העיירות השייכות למחוז. עורר את הנוער והצבור להקמת בתי-ספר עבריים וספריות ע"י תקציב מיוחד שהשיג כחבר ההנהלה של הג'וינט.
בשנים 21- 1920 ו-1926-32 עמד בראש המגבית למען קרן היסוד ולמען קפא"י (א"י העובדת) וכיו"ר הועדה של הקהק"ל.
בשנת 1926 נבחר מהרשימה הציונית כחבר העיריה בדומברוביצה ושימש כיו"ר הסיעה הציונית במועצת העיר שהיה לה רוב במועצה. ויחד עם חבריו במועצה הצליחו שהמועצה תביע צער על הכרעות בישראל (1929) והקציבה סך של 500 זהובים כתמיכה לנפגעים.
בשנים 1926-32 מנהל ביה"ס העברי "תרבות".
היה ציר בוועידות שונות של קהילות אוקראינה בקיוב מטעם הקהילה בדומברוביצה בווהלין, ובוועידות מטעם האגודה הציונית וחברת "תרבות" שהתקיימו בשנים 1917-18 בקיוב ובפטרבורג, ובשנים 1920-1932 ברובנה ובוורשה.
בשנת 1932 נשא לאשה את מירה (מירעלה) בת האדמו"ר נחום יהושע הלוי פעטשעניק (שהיה רב ראשי בקהילות במחוז סרני, בן הרבי האדמו"ר שמואל (שמואליק) מברזנה זצ"ל, מצאצאי האדמו"ר ר' אהרן מטשרנוביל הרב מאפטה זצ"ל מאוסטרה). בחו"ל עשתה פעולה צבורית ענפה - יו"ר : תרבות, ההסתדרות הציונית וועד בית היתומים בדומברוביצה. עוסקת בצרכי צבור. סגנית הנשיאה בלשכת בנות-ברית "בת-עמי" ברמת-גן. מנהלת מועדון קשישים מטעם בנות-ברית. חברה פעילה בויצ"ו.
עלה לארץ בשנת 1934.
היה פעיל בתנועה הכלל ציונית בחדרה. היה יו"ר סניף ההסתדרות הציונית בזכרון-יעקב.
היה מועמד מטעם הציונים הכלליים ברשימה לכנסת הראשונה.
היה חבר הועדה לקליטת עולי סיטקוב (1935-38).