עלה לארץ ב-28 לאוקטובר 1925.
היה חבר מיסד קבוצת שילר.
היה מזכיר המרכז החקלאי, מזכיר המרכז לחינוך, במזכירות חבר הקבוצות, חבר ועדת הערעורים של הועד הפועל והממשלה.
בשנת 1941 נשא לאשה את רחל בת חיים שטרן. חבר מזכירות מפא"י ברחובות, ומרכז בית הדין של עירית רחובות.
היה ציר הקונגרסים הציונים בוינה ובקרלסבד.
עבודתו הקבועה היתה: במזכירות ועדת הביקורת המרכזית בועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית.
נפטר ברחובות, י"ד אדר ב' תשכ"ב (20.3.62) והובא לקבורה בגן-שלמה - קבוצת שילר.
בתו: מלכה.
שמואל סמרגון
נולד בנרבקה (פולין) בשנת תרס"ב (15.5.1902).
לאביו עזריאל זליג סמרגון ולאמו הדסה בת משה בקר. קיבל חינוך מסורתי וכללי.
עסק במסחר.
היה פעיל בארגוני הנוער הציוני בעירו.
במרס 1925 עלה לארץ.
היה חבר חבורת "הדרום" בנס-ציונה לכיבוש עבודה.
חבר מועצת הסקציה מתכת של התאחדות בעלי התעשיה.
בשנת 1932 נשא לאשה את מלכה בת זלמן גרשון נוסובסקי. בימי שלטון המנדט עסק בייצור נשק עבור ההגנה ואחרי זה בימי מלחמת העצמאות.
מנהל בית החרושת "סדן" בע"מ, אשד איגרא בע"מ.
חבר ההגנה משנת 1929 עד 1939.
בניו: עזריאל מורג, עמיקם סמרגון.
חיים חייקל שיף
נולד בוולקוביסק בשנת תרכ"ה (1865).
לאביו טוביה שיף ולאמו מיטה. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת וולקוביסק.
למד את מקצוע השעונות, ממנו התפרנס בשנותיו הראשונות, והיה בין הראשונים במקצוע זה בארץ.
בשנת תרמ"ח (1888) עלה לארץ.
בשנת תרמ"ט 1889 עלתה לארץ כלתו שרה טובה בת משה שמעון לב ילידת פיעסק שע"י וולקוביסק ונישאו בירושלים.
בני משפחתו שגרו בארצות הברית הזמינו אותם לבוא אליהם, אולם הוא באחת החליט להשאר בארץ ולחיות בה כיהודי בארצו. עברו לגור ביפו העתיקה.
אשתו היתה פעילה מאד ועזרה לכל עולה לארץ להסתדר. היה לה חוש צבורי ורצון טוב להושיט יד ולעודד לכל מי שפנה אליהם. ביתם היה פתוח לכולם.
עם התרחבות הישוב בצפון יפו (ייסוד נוה-צדק ונוה שלום) עברו לגור בנוה שלום ובנו להם בית בקרבת התלמוד תורה - שערי תורה.
הוא התמחה לרכוש קרקעות מידי השכנים הערבים, אתם התידד. היה בין הראשונים שרכש מגרש בשכונת אחוזת-בית, היא תל-אביב, ובנה בין הראשונים את ביתו ברחוב הרצל פנת רחוב לילנבלום.
אחרי מאורעות תרפ"א (1921) כשהערבים הכריזו חרם נגד היהודים ולא רצו למכור ליהודים ירקות היה הוא ורעיתו בין הראשונים שיסדו את שותפות "הירקן", לעודד כל יהודי שיזרע ירקות במגרשים הפנויים שליד ביתו וכו'. הם רכשו כרם ובית במושבה רחובות, במטרה לההיפך לחקלאים.
בשנותיו האחרונות עסק במסחר ובמשיכת בעלי הון מחוץ לארץ. שימש בתור מקשר בין המתישבים והבנק הלאומי, "אפ"ק" - להשגת הלוואות למתישבים החדשים.
כתוצאה ממחלת מלריה חלה קשה ונפטר בירושלים, כ"ד שבט תרפ"ו (8.1.1926).
רעיתו המשיכה את המסורת המשפחתית, ריכזה ועודדה את כל אלה שפנו אליה.