היתה אחת החברות הראשונות והפעילות בבנותברית לשכת "תל-אביב" מספר 2. היתה בין היוזמות להקים בית לנערות מחוסרי יכולת, לתת להן דיור זמני עם ארוחה קלה, ועי"ז למנוע מהן נטיה לפריצות. היא גם הקימה מכספה "קרן בנות ברית" שנושא כיום את שמה ונקרא "קרן הגברת שרה שיף", ומשמש בגמילות חסד לאחיות בנות-ברית.
נדבה ועזרה במתן בסתר. ביחד עם בעלה פתחו את ביתם לתלמידים הצעירים בני עירם, שבאו ללמוד בגמנסיה הרצליה בתל-אביב. והודות להם, נשארו התלמידים בארץ והוריהם באו אחריהם לארץ.
נפטרה בתל-אביב, ב' שבט תש''ט (1.2.1949).
צאצאיהם : חנה שור, מלכה אשת אברהם טנננבום (ראה בכרך זה), דבורה אשת יוסף מנדלסון (ראה בכרך זה), משה שיף (המנהל המחוזי למחוזות ת"א והמרכז מסחר ותעשיה בתל-אביב).
עזרא חתוכה
נולד בעיר ראדע (תימן), ח' אב תרע"ו (27.7.1917).
לאביו הרב מנחם חתוכה (ראה בכרך זה) ולאמו יונה בת יחיאל חתוכה (ממשפחת רבנים ותלמידי חכמים).
קיבל חינוך מסורתי בחדר. בעדן למד עברית וגמר בי"ס עממי. למד שפות.
במרץ 1932 עלה עם משפחתו לארץ.
עבד כפועל בסלילת כבישים, בנינים ובפרדסים בכיבוש עבודה עברית.
אח"כ עבד כקבלן משנה.
כל השנים, פעיל בתנועת בית"ר, הצה"ר ומוסדות הסתדרות עובדים לאומית.
ממארגני ומדריך קנני בית"ר ברחובות ובת"א.
השתתף בהגנה נגד קיצוץ העליה (1933) ע"י ממשלת המנדט. נאסר ע"י המשטרה בעוון פקוד בת"ס על פקודת בית"ר בניגוד לחוק אז.
בשנת 1942 נשא לאשה את יונה בת יוסף עדאקי. חבר הנהלת תנועת חרות ומועצתה ברמת-גן.
חבר מועצת הסתדרות עובדים לאומית ברמת-גן.
פקיד בעירית רמת-גן.
כתב מאמרי הערכה ב"חרות" על חברים וידידים שהלכו לעולמם.
צאצאיו: שאול, מרגלית, רינה, צהלה.
יהונתן יששכרי (ישכרוביץ)
נולד בליבאו (לטביה), בתמוז תרס"ה (17.7.1905).
לאביו יהודה דוד ליב ישכרוביץ (קרוב משפחה : לר' שמואל סלנטר , לר' אליה קריטינגר - לוינסון) ולאמו מרים בת יעקב משה קליבנסקי, מסלאנט.
קיבל חינוך מסורתי, יסודי-תיכון ואקדימאי, בגמנסיה גרמנית, אוניברסיטה בקאן (צרפת) ובבי"ס לעבודות צבוריות. קיבל תואר: מהנדס אזרחי ומודד מוסמך.
היה חבר ועד אגודת "התחיה" - להפצת תרבות עברית בגולה.
בשנת 1924 עלה לארץ.
בהתחלה עבד כפועל חקלאי וכפועל בנין. ועבר לעבוד במקצוע כמודד מוסמך ומהנדס לבנינים וכבישים.
נלחם בכיבוש עבודה עברית. בין בוני המרכז המסחרי בתל-אביב, מראשוני עבודות-פיתוח בחולון, בפתחתקוה, בגדרה ובשומרון.
פיתות מחצבות לאבני שיש ותעשיית מוצרי אבן ומרצפות.
בשנת 1934 נשא לאשה את תמימה (פרומה) בת משה ועטה רייזה מרכוס (נולדה בסיאד -ליטא בתרס"ח. היתה גננת בבית היתומים ע"ש ר' יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל בקובנה. עלתה לארץ בשנת 1932. משנת 1932 עובדת בתור גננת מדופלמת בשדה החינוך העברי. יו"ר ועד ארגון גני-ילדים פרטיים ברמת-גן).
כל השנים חבר ההגנה. והשתתף בפועל בהגנה במאורעות 1936 ו-1939. במלחמת השחרור היה מקלען בהגנת שדה-דב, הנמל ועוד. כן השתתף בכיבוש סלמה, במצור על רמלה ועוד.
אח בארגון הבנאים החפשים ברמת-גן.
צאצאיו: עדנה אשת אליעזר אנגל, דוד אלנקם.