מאספים שונים. פרסם מסות ומחקרים רבים על נושאי יהדות, פילוסוסיה ישראלית וחכמת ישראל.
בשנת תרפ"ב (1922) פרסם מונוגרפיה על אודות "רבי שמואל הנגיד ומפעל חייו" בירחון "אונדזער וועג" שיצא לאור בווינה. בשגת תרפ"ג כתב מאמרים שונים בעלי גוון מונוגרפי על אודות גדולי ישראל קדמונים. אח"כ החל לכתוב על נושאים מדעיים שונים בהיקף חכמת ישראל בכתבי עת שונים, בעברית ובאידיש. שימש כשנתיים (תרצ"ד-צ"ה) בתור עורך שבועון "דער אידישער ארבעטער" בלודז'.
משנת תרפ"ד-תרפ"ח ערך בלודז' ירחון ספרותי קטן בשפה הפולנית "ווסכוד'', שהופיע כתוספת לירחון "בית יעקב". מזמן לזמן עסק בתרגומים של מחקרים הכתובים בגרמנית ובפולנית ע''י חוקרים שונים לעברית ולאידיש. כדוגמא לעבודה זו, תרגומו של ה"מבוא לספרי זוטא ולספרי רבא" מאת הפרופ' חיים שאול הורביץ, אשר פרכס אותו במהדורת ה"ספרי זוטא" (שהופיע בלודז', הוצאת "מסורה", תר"ץ) עם הערות נוספות משלו. עם פרוץ המלחמה אבדו הרבה מסות ומחקרים שלו שהכינם לדפוס ולא הספיק להוציאם לאור.
פרסם ספרים: "לשון הקודש" (ג' חלקים); "לשון עבר" (ד' חלקים) ; "יידשע קלאנגען"; "אונדזער יידיש"; "לנוער העברי" (קובץ שירים שנשרף עם פרוץ המלחמה העולמית השניה ופלישת צבא היטלר ללודז')! ''יידאון וועלט" (מסות ומחקרים על בעיות חכמת ישראל, ספרות ויהדות ביידיש). הספרים הנ"ל הופיע לפני מלחמת העולם השניה בתאריכים שונים.
בארץ פרסם ספרים: "מן המצר" (על תולדות השואה): "בנתיבות הזמן והנצח" (מסות ומחקרים על בעיות חברה ומדינה, מדע ותרבות, מוסר ואמנות' מועדי השנה ותקופות מפנה בתולדות ישראל); "תחנות בספרות ישראל" (תולדות ספרות עם ישראל מזמן חתימת התלמוד ואילך, חלק ראשון. תקופת הגאונים בא"י, בבל, צפון אפריקה ואיטליה, חלק שני. תקופת ספרד המוסלימית). לספר רב-היקף זה מצורפת גם אנתולוגיה מבוארת ביאור מדעי, על חלק מאמריו וכו' חתם גם בפסיבדונים: ניבן מנחם, י. דגני, א. גלעדי. קריטיקוס, הסוקר, י. ל. פורת ועוד.
ממשיך בעבודה ספרותית בכמה כתבי עת המופיעים בארץ ובחוץ-לארץ. מכין לדפוס כמה עבודות יסוד בצורת ספרים על נושאים מדעיים ואמנותיים, ביניהם: המשך הסידרה של "תחנות בספרות ישראל" ; קובץ שירים אפיים על חיי עמנו בעבר ובהווה; קובץ מסות ומחקרים על נושאים שונים ביהדות ובחכמת ישראל ; קובץ סיפורים על השואה הנאצית בשם "בין מוות ובין חיים". ובן סיפור היסטורי על תקופת בר-כובבא בשם "בהתגעש עולם" (משלושת החיבורים האחרונים הופיעו כבר כמה פרקים בכתבי עת שונים).
מכין לדפוס שני חיבורים גדולים בשטח חכמת ישראל : א. נתיבות בתולדות ישראל ותורתו. ב. נתיבות במחשבת ישראל.
באלול תש"ך זכה בקבלת פרס ע"ש הרב קוק לספרות ולמחקר מטעם עירית תל-אביב, לרגל שני חלקי ספריו "תחנות בספרות ישראל" - תולדות ספרות ישראל מזמן חתימת התלמוד ואילך.
ברוך (דב, בוריס) בסין
נולד בדובסרי (רוסיה) בשנת תר"ן (12.9.1890).
לאביו פנחס בסין (בן דודו של אברהם אליהו ליוברסקי, עסקן ציוני ידוע ומצנט של סופרים, ממקורבי אחד-העם) ולאמו לאה בת יוסף פיללר. קיבל חינוך בבי"ס עברי ובבית, וחילוני בבי"ס עממי ממלכתי, בבי"ס תיכון-ריאלי בקישינוב ובאי ניברסיטאות: לוזן (שוייץ) - למד טבע, ונאנסי (צרפת) למד חקלאות. השתלם בתעשיות חלב במודן (שוייץ), בלודי (איטליה), בפולנק (צ'כוסלובקיה) ובוינה. וקיבל תואר - מהנדס חקלאי.
היה חבר ארגוני "צעירי ציון בבורסרי ובקישינוב.
בשנת 1912 עלה לארץ.
3 שנים עבד בתחנת הנסיונות - ניסויים חקלאיים של אהרן אהרנסון (ראה כרך ה', עמוד 2073) בעתלית, זכרון-יעקב וחדרה.
3 שנים שירת בצבא התורכי בתור אגרונום, 3 שנים היה עוזרו של האגרונום עקיבא אטינגר (ראה כרך ששי, עמוד 2652) במחלקת ההתישבות של ההנהלה הציונית, שנה אחת -מנהל מהלבת פסטור פרטית, שנה אחת עסק בהוראת טבע וחקלאות בגמנסיה הרצליה בת"א, 10 שנים בפרדסנות, גננות דוקרטיביות ובאקספרטיזות, 4 שנים - במחנה צבאי בריטי בבית נבאללה, אירגן וניהל שם גידול ירקות בהיקף רב לצרכי הצבא הבריטי.
בשנת 1923 הקים וניהל בתל-אביב בשותפות עם ד"ר פוגלבוים מוינה מחלבת פסטור-חלב ותעשית שמנת, חמאה וגבינה. כן החזיקו משנת 1923 בחכירה מחלבת הפסטור של פיק"א בבנימינה.
משנת 1925 עסק באקספרטיזות ובפרדסנות.