וממקורות אחרים ידוע על הבילויי אלכסנדר הרכבי, שבשנים תרמ"ה-מ"ו עבד בשרות מסחרי אצל הבילויי יעקב הרצנשטיין (ראה כרך ב', עמוד 849), שאחרי צאתו לרוסיה חזר לארץ כבעל הון ועסק ביפו במסחר ובבנקאות. אחד מענפי מסחרו היה יצוא צימוקים. בענף זה עבד אצלו אלכסנדר הרכבי בקניית הצימוקים מכורמי חברון, יריחו, א-סאלט שבעבר הירדן ועוד ובהובלתם על גבי גמלים באלפי שקים ליפו, ומשם נשלחו באניות לאירופה. צירוף הרשומות הללו יכול להתיישב אולי כך: בתרמ"ד נרשם הרכבי בין הבילויים שנתקבלו להתנהל בראשון לציון והוקצב לו שטח בגודל 100 דונם, אך לא השיגה ידו לעמוד בתנאי התשלום והסתלק מזכותו, ואולי אף יצא לזמן-מה לרוסיה, חזר והביא אתו קצת כסף, ועוד השתכר כספים אצל הרצנשטיין, ובתרמ"ו רכש 200 דונם בראשון לציון, ולפי המקורות אף נטע כרם.
למרבה הפלא אין כל ידיעות על המשך חייו בראשון לציון ועל פעילות בחייה החברתיים.
לאחר למעלה מ-20 שנה שוב מופיע השם אלכסנדר הרכבי בזכרונו של מדפיס זקן בירושלים, שאדם זה היה פועל בדפוס של אביו בשנים תרס"ח-תרס"ט, והיה מעורב עם המשכילים ועסקני הישוב החדש והעליה השניה והצטיין במידות טובות בתור בר-אוריין, חרוץ, ישר, רגיש, אידיאליסט, חביב על יודעיו ונאמן לריעיו, והיה אחד מעורכיו של שבועון אידי בשם "דער ברודער" או "אונזער ברודער", שיצא ממנו גליון אחד בלבד. כן יודע אותו מקור לספר, שזמן מועט לפני פרוץ מלחמתהעולם הראשונה יצא האיש עם אשתו בת הארץ לביקור או לניסוי-מזל באמריקה, שם היה לו קרוב-משפחה" בניו-יורק, הלא הוא הבלשן הידוע אלכסנדר הרכבי ומאז נעלמו עקבותיו, וכפי המשוער שבק חיים באמריקה בשנות המלחמה, ובנים לא היו לו ולא נשאר מי שישמור את זכרו.
אין לדעת, אם הבילויי ופועל הדפוס הם איש אחד או שני אנשים שונים בעלי שם דומה באותה משפחה. על כל פנים, אף אם היו שני אנשים, ראויה פרשת החיים והפעולות של כל אחד מהם להשמר לזכרון בין תולדות חלוצי הישוב ובוניו, ועל אחת כמה וכמה אם בכל הגלגולים הללו עבר איש אחד מתוך דביקותו בארץ.
ד"ר מקס בוכמן
נולד ברגנסבורג (גרמניה) בשנת תרנ"ו (14.2.1896).
לאביו סטפן בוכמן ולאמו מטה בת לצרום רוזנברג. קיבל חינוך תיכוני וגבוה.
בשנת 1914 התנדב לצבא הגרמני, שירת בא"י בשנה האחרונה למלחמת העולם הראשונה, נפל בשבי הצבא הבריטי והועבר למצרים.
בגמר המלחמה חזר לגרמניה ולמד רפואה M.D.. השתלם בחו"ל במשך שנתיים. קיבל תואר ד"ר לרפואה. מומחה לרפואה פיזיקלית ולשקוט.
בשנת 1924 עלה לארץ.
נשא לאשה את מרים בת אלברט שולהופר. עבד ברופא פרטי וכרופא מחוזי של קופת חולים.
היה קצין רפואי ראשי בהגנה. וכן היה קצין רפואי במשרד הבריאות.
משנת 1955 מנהל רפואי של "חמי טבריה'' סגן יו"ר של האגודה לרפואה פיסיקלית ולראומטולוגיה.
יו"ר ההסתדרות הרפואית - סניף טבריה.
נשיא לשעבר של מועדון רוטרי בטבריה.
היה ציר בכינוסים הבין לאומיים לראומטולוגיה.
בא-כוח רפואי של ישראל בFITER-.
פרסם חוברת ארכיאולוגיה, וכן "טבריה ומעינותיה החמים" (הוצאת חמי טבריה, 1956).
פרסם 40 פרסומים מדעיים על מחלות ראומטיות, טרופיות ועל בלנאולוגיה.
בנותיו : חנה אשת צבי גרינברג, איה אשת יוסף לשנר, מיכל אשת יורם לולק.
רות הכהן
נולדה בזפורוזיהר, פלך ייקטרינוסלב, (רוסיה), א' תשרי תרנ"ח (אוקטובר 1897).
לאביה יחזקאל קרבצוב (מפריצי פלך מינסק, רוסיה, סוחר ופקיד ראשי של הפירמה "דרייפוס" לתבואה בפלך ייקטרינוסלב, עלה לארץ בשנת 1926) ולאמה. אסתר בת תנחום רוטשילד (משפחת למדנים ורבנים מסובלקי).
קיבלה חינוך עברי, בי"ס תיכון למסחר, שתי שנים בפקולטה לחקלאות בחרקוב.
נתנה שעורים בעבודה וארגון קואופרטיבים וניהול עסקים ברוסיה.
ממיסדי חוג ציוני "השחר" שהיה קשור בצ"ס.
ב-12.8.1920 עלתה לארץ דרך קרים עם קבוצת הקרימצאקים.
עבדה כפועלת בבביש טבריה-צמח.
אח"כ עבדה כמנהלת חשבונות ראשית ב''סולל בונה"