(נסעה כמה פעמים לסוריה ולפרס ועוד בהם עבד "סולל בונה").
בשבת 1930 נישאה לדוד הכהן (ר' כרך ג', עמ' 1121).
היתה פעילה בארגון אמהות עובדות.
כל השנים פעילה בהגנה.
בביתה על הר הכרמל נערכו התיעצויות סודיות חשובות בעניני המלחמה בצבא הוישאי שבסוריה ובלבנון במלחמה העולמית הראשונה. כמו כן, נמצאה בביתה בחיפה תחנת הרדיו החשאית של "צרפת החפשית" בהנהלת בעלה.
נפטרה בירושלים, כ"ב חשון תש"ו (29.10.1945) והובאה לקבורה בחיפה.
צאצאיה: אסתר אשת אלוף משנה עזי נרקיס, עדה אשת אהרן ידלין, יחזקאל. לזכרה פרסם ''סולל בונה" חוברת מיוחדת.
האדמו"ר יצחק פרידמן
נולד בשפיקוב (רומניה) בשנת תרס"ב (1902).
לאביו האדמו"ר ר' שלום יוסף, מצאצאי ר' ישראל מריזין (נצר לשושלת אדמו"רית מפורסמת שנוסדה לפני כמאה שנים בעיירה בוהוש במולדביה הרומנית) ולאמו פייגה בת ר' מרדכי טברסקי מבית סקבריה.
קיבל חינוך מסורתי בבית אביו ואח"כ בישיבות.
צאצאי הרבי מריוין הלכו בדרכו והקימו "חצרות" בסדיגורה, בצ'ורטקוב, בויאן, בחוסיאטין, בשטופנשט ובבוהוש.
בבוהוש ייסד האדמו"ר יצחק פרידמן ישיבה מפוארת בשנת תרפ"ו (1926) נשא לאשה את הרבנית יוכבד בת ר' מנדל פרידמן מבוהוש.
בשנת תרצ"א (1931) עבר לגור בבוקרסט (רומניה) במלחמת העולם השניה שימש ביתו מרכז להצלת יהודים פליטי פולין והונגריה, שעברו את בוקרשט בדרכם לא"י, עזר להם להגיע למחוז חפצם. הרבה פע מים היה בסכנה גדולה משום שהסתיר והציל יהודים מידי הנאצים.
כמו כל בני משפחת ריזין-סאדיגורה, היה גם הוא ציוני מובהק. השתתף בכל המגביות הציוניות.
בשנת תש"י (1950) היה בסכנה גדולה ובנס ניצל מידי הנאצים.
בשנת תשי"א (1951) עלה לארץ.
בארץ מצא בין העולים הרבה מחסידיו, שרבים מהם ניצלו על ידו.
בביקורו בארצות הברית נתקבל שם ע"י חסידיו הרבים בכבוד מלכים. דחה הצעתם להשתקע שם, אף שהבטיחו לו עתיד מזהיר. תשובתו היתה, שמקומו ומקום כל יהודי , הוא בישראל.
ב-כ"ו אב תשי"ח (12.8.58) נחנך בתל-אביב ברוב פאר, בית הכנסת שלו, של האדמו"ר מבוהוש לחסידי בוהוש-שפיקוב, בעזרת חסידיו בארצות הברית. נוסח בנין בית הכנסת דומה לבית הכנסת שלו בבוהוש.
בתו: שינדל שרה אשת ר' ישראל שלום יוסף פרידמן (נכד האדמו"ר מפשקן).
דוד י. זכאי (זכון)
נולד בקובנה (ליטא), כ"ב תמוז תרס"ט (1909).
לאביו ישראל זכון (שם המשפחה הרוסי זכון משמעו - חוק דת ודין) ולאמו מריאשל בת יצחק-מיכל פיין. קיבל חינוך מסורתי בבית, תורני בישיבות ליטא.
יסודי-כללי בלשון הרוסית בבי''ס.
בחו"ל המשיך בהשתלמות והוראה בתנ"ך, עברית ובגפ"ת בבתי אולפנא וגם בשעורים פרטיים.
בשנת 1935 עלה לארץ.
עבד כפועל בקידוחי-מים, כבישים ובבנין.
למד בסמינר למורים בירושלים, ובישיבת חברון תוך לימוד ועבודה כנ"ל - במקביל.
בשנת 1940 נשא לאשה את שושנה בת הרב נתנאל יוסף גראז. היה מלמד עברית בקורסים לעולים מטעם ועד