גרט ובוועידה הבינלאומית של צירים סוציאליסטיים מבתי-המחוקקים. התיישב באיטליה במקום-המרפא נארוי, ליד גינואה.
ב-1917-1907 ישב בגולה.
ב-1917-1914 נטה לאגף המנשביסטי המתנגד למלחמה. האימפריאליסטית - מנשביקים-אינטרנציונליסטים.
ב-1917 לאחר מהפכת פברואר חזר לרוסיה. נבחר כחבר הוועד המרכזי של הס. ד., חבר עיריית פטרבורג ויו"ר הוועדה הרפואית העירונית, ב"כ האיגודים המקצועיים של קבקז ב"מועצה הדימוקרטית" של קרנסקי.
ב-1920-1918 השתתף במשלחת הס. ר. וס. ד. שיצאה לסיביר (בהסכמת הממשלה הסובייטית) להביא מזון לפטרוגרד. חבר הסובייט באירקוטסק. צפוי לעונש מוות מידי גדודי הצ'כוסלובקים הלבנים בעוון מחאתו נגד הטירור האנטיבולשביסטי. נבחר כציר לאסיפה המכוננת ב-21.8.1920 עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. של המזרח הרחוק.
ביוני 1924 מייסד את הליגה למלחמה בשחפת בארץ ויו"ר שלה.
במרס 1929 נכנס לעבוד כרופא ראשי בקופ"ח. חבר הוועדה הרפואית של עיריית ת"א וועד-הבריאות של ההנהלה הציונית.
ב-18.10.1941 מראשי היוזמים ונשיא "הוועד הציבורי לעזרת ברית-המועצות במלחמתה''.
היה יו"ר הליגה לזכויות האדם בארץ.
ב-25.8.1942 השתתף בכינוס הארצי של ליגה vלמען רוסיה-המועצתית וחבר הנשיאות שלה (מקודם "הוועד הציבורי לעזרת ברית-המועצות במלחמתה), בהשתתפות המשלחת הסובייטית. נאם בפתיחת הכינוס.
ב-8.21.1943 יצא לטהראן בשליחות ליגה vעם מתנת היישוב העברי לצבא האדום.
מכונת חיטוי לצבא האדום - מנחת זכרון ע"ש ד"ר א. מנדלברג (שתי מכונות חיטוי ע"ש המנוח נמסרו ע"י משלחת ליגה vבטהרן לצבא האדום).
נפטר בבית החולים בילינסון, כ' אדר תש''ד (15.3.44).
דוד המאירי (ליכטמכר)
נולד בעיר פולטיאבה (אוקראינה) בשנת תרע''ו (10.2.1916).
לאביו וולף-זאב ליכטמכר (אמן-פיסול בעבודות חריטה ועץ) ולאמו רחל לבית וולדובסקי (סוחרים ידועים בפולטאבה).
קיבל חינוך בבית ספר עממי וסיים גימנסיה בוילנה (1934).
היה מפקד נוער ציוני לומד "מסדה" לכל גליל וילנה.
בשנת 1941 כשהנאצים חדרו לוילנה ברח לרוסיה.
בשנת 1942 עלה לארץ. היה העולה הראשון שהגיע אז מרוסיה, מאז פרוץ מלחמת העולם השנייה.
השתקע בנתניה, עבד במלטשות היהלומים. כיוזם ובר-ביצוע הפך לעצמאי.
בשנת 1946 נשא לאשה את פנינה בת רבקה וזאב רייזמן (אביה זאב נרצח בחברון בשנת תרפ"ט-1929).
לפני הקמת המדינה היה פעיל באירגוני מחתרת, וב1948 התגייס לצה"ל. עלה בדרגות שונות וסיים את הצבא בתור קצין בדרגת סרן.
לאחר סיימו את שירותו הפעיל בצה"ל המשיך בפעולותיו במפעלים שהקימם עוד לפני קום המדינה. והגיע לניהול חברות כלכליות חשובות בנתניה, שהן נהפכו למרכזים ארציים לענייני אספקת ציוד מיכני ומסחרי וכו'.
רכש ידע מדעי וטכני בארצות הברית.
הוזמן לארצות מסויימות במזרח התיכון, במטרה להעניק להם ידע מדעי וטכני בהקמת סניפים לחברותיו, ביחוד בשטח הקירור והציוד המכני למפעלים ולמוסדות.
מעורה בין הבריות ומצטיין במתן בסתר.
בניו: זאב, אבידור.