פירסם באנציקלופדיה חנוכית, כרך א' - "חנוך האזרח".
צאצאיו : חוה אשת אליעזר רחמן , דוד רוזנבליט, משה רוזנבליט.
אליהו חבובא (חביב)
נולד בדמשק (סוריה). י"א תשרי תרמ"ג (אוקטובר 1882).
לאביו ראב"ד בדמשק הרב המקובל נתנאל חבובא זצ"ל ולאמו לאה בת הרב נסים סוכרי זצ"ל.
קיבל חינוך מסורתי בישיבות דמשק ובתפארת ישראל, בי"ס גבוה לשפות ערבית, עברית וצרפתית בלבנון.
בשנת 1904 עלה לארץ.
היה מורה לשפות ערבית ועברית בבית הספר "דורש ציון" וערבית וצרפתית בביה"ס כי"ח (האליאנס) בירושלים.
ממיסדי הגימנסיה העברית בירושלים. לימד בה עברית, ערבית בתקופת הנהלת הד"ר ויץ. בשנת 1907 נשא לאשה את שרה בת שלמה אל-בצראוי, ואסתר גגין (ממשפחת הרה"ג אגן זצ"ל). נפטרה בחיפה, ד' טבת תשכ"א (23.12.1960).
משנת 1917 היה מורה לערבית בבית הספר הריאלי, ועירך קורסים בשפה הערבית המדוברת למבוגרים בטכניון בחיפה.
היה חבר באגודת המכבים הקדמונים.
עזר בעריכת החוזה לרכישת אדמת שכונת "יחיאל" (שרליה) בחיפה, מבעליה הערבים - לידי הקהק"ל.
בענת תר"פ (1920) היה פעיל ב"קרן הגאולה" בחיבה.
מיסד סניף התאחדות הספרדים בחיפה.
חבר ועד הקהלה בחיפה - מיום יסודו, וחבר ועד הצירים בהדר הכרמל.
יו"ר ועד נאמני בית הכנסת "היכל נתנאל" (על שם אביו) המשמש מרכז תורני לתפלות וניתנות בו הרצאות תורניות, מדעיות וספרותיות, יו"ר הנהלת ישיבות "אור תורה", יו"ר ארגון עולי סוריה והלבנון. יו"ר איחוד בתי הכנסת הספרדים, חבר הנהלת המועצה הדתית ויו"ר ועדת שעורי תורה. חבר הנהלת מועצת העדה הספרדית בחיפה.
חבר הנהלת איחוד בתי הכנסת הארצי שע"י היכל שלמה בירושלים, סניף חיפה.
מייסד ומנהל כיתות ללימוד תורה ותלמוד המתקיי מים יום-יום בשעות הערב.
היה שנים חבר בועד המקומי של הקהק"ל בחיפה מייסד קרן לגמילות חסדים ע"י מועצת העדה הספרדית בשם "קרן אליהו" - הלואות בלי רוחים.
הקדיש את גג ביתו הפרטי המיועד לבנין ספריה לנוער ומועדון על שם רעיתו העסקנית שרה ז"ל.
כתב מאמרים ב"מזרח החדש", "הד החינוך" (על ההשיואה בין שתי השפות - העברית והערבית יתרגומים מערבית לעברית).
חיבר "המורה החדש" (אלדליל אלחדית) ספר לימוד השפה הערבית בשני חלקים (הופיע ב-5 מהדורות.
צאצאיו : נתנאל, לאה אשת ד"ר יחזקאל פינקלשטיין, עליזה אשת ד"ר זיגפריד מיזס.
מרדכי שמואל אברמסקי
נולד בגרייבה (פולין), ג' ניסן תרכ"ב (1862).
לאביו חיים אברמסקי. קיבל חינוך מסורתי.
מראשית נעוריו דגל ברעיון חיבת ציון. היה קורא כקביעות עתון עברי.
היה יו"ר הקהילה ונשיא האגודה הציונית בעירו.
מראשוני המשתתפים ביסוד חברת "גאולה" בעודה חברה קומנדיטית באודיסה לגאולת קרקעות בא"י.
ניהל פעולה חקלאית ציבורית בעיירתו. הטיף לימאות עברית עוד לפני היותה. חינך אחד מבניו בימאות, שהיה אח"כ רב חובל באניה עברית בארץ.
בשנת 1922 עלה לארץ.
היה גבאי בית הכנסת הגדול בתל-אביב.
נתן יד לכל פעולה ציבורית.
נפטר בתל-אביב, ט"ז סיון תר"פ (2.6.1920) והובא לקבורה בבית הקברות הישן בתל-אביב.
בניו : יוסף, שמעון, צבי אריה, ישעיהו, ישראל, חיים, יצחק, משה.
מנחם מנדל קרול
נולד בראדום (פולין) בשנת תרכ"ב (1862).
לאביו אבא קרול ולאמו חנה. קיבל חינוך מסורתי.
אביו התנגד שבנו יעבור על "לא תעשה לך פסל ומסכה" ע"י למודיו לצייר ולכייר. ירדו לחייו, אך הוא נלחם על שלו.