חיים פרל
נולד בשנת תר"ן (1890) בעיר ינדז'ייוב שבפלך קילצה, פולין.
לאביו ר' יהודה (מחשובי החסידים בעיר, ממשפחת רבנים ואדמו"רים) ולאמו רבקה. נתחנך בתורה ובחסידות אצל הרב מחאנצ'ין והוסמך להוראה.
ב-1909 נשא לאשה את חיה רוזה בת ר' בנציון רוטש טיין (סוחר נכבד ומחשובי החסידים באוסטרובצה).
בהיותו סמוך על שולחן חותנו המשיך ללמוד בין האברכים בבית-המדרש של חסידי גור באוסטרובצה ואח''כ יצא לעסוק בסחר מנופקטורה בסיטונות והמשיך לקבוע עתים לתורה ולתת מזמנו וממרצו לעסקנות ציבורית, ואחרי שנתיים נבחר לפרנס העיר והשתתף כחבר בכל מוסדות החינוך והתורה שבמקום, ולא פעם שאל הרב בעצתו בעניני הקהילה וביקש את השתדלות אצל השלטונות הזקוקים לכך.
במלחמת העולם הראשונה יסד "מטבח זול" לעזרו הפליטים הרבים, ולמרות קובלנות אשתו וחותנו על הזנחת עסקיו היה משתתף בפועל בהגשת האוכל לנצרכים.
אחרי המלחמה נתן את דעתו לעלות לארץ-ישראל וכהכנה לכך שכר לבנו בכורו אלעזר מורה מיוחד לתנ"ך ועברית ("שפת המדינה" בארץ-ישראל), אף כי חבריו החסידים ריננו אחריו בשל זאת, והצטרף לחברת "בית ונחלה", שרכשה אדמה להתישבות בארץ.
ב-1924 עלה לארץ בקבוצת עשרה הראשונים שהתישבו בבני-ברק. עבד קשה בהקמת הצריפים הראשונים ובהתקנת דרך-כניסה למושבה ודחה שידולי קרוביו וידידים לעבור לחיים נוחים יותר בעיר. עיבד את חלקתו בגידול ירקות, בנטיעת פרדס ובהספקת חלב לתושבי העיר, ואחרי ימי עבודה קשה לביתו עמל בערבים בצרכי ציבור בתור חבר ועד המושבה. המשיך בפעילות ציבורית כחבר המועצה המקומית, ובאחרונה כחבר מועצת העירית. זמן מה ניהל את חברת "החלב" בתל-אביב, שעסקה בשיווק החלב מבני-ברק. אח"כ ניהל במשך שנים את הבנק "אוצר להלואות" בבני-ברק.
היה יו"ר אגודת בעלי הבתים המקומיים ושופט בית הדין לשכר דירות, בורר-מתנדב בסכסוכי ממון מסובכים לשביעת-רצון שני הצדדים. תמך בתנועה הרביזיוניסטית ובמפעליה, לפי שראה משקל נגדי להתחזקות השמאל וכוח פעיל לחרות ישראל.
היה נדבן גם בדמו להצלת חיי אדם, ובשלוש שנותיו האחרונות תרם ל"בנק הדם", לבתי-חולים שונים ולמגן דוד אדום 25 ליטר דם.
נפטר בבני-ברק, ז' אייר תשי"ד (10.5.1954).
צאצאיו: אלעזר (מזכיר העיר בני-ברק, ראה את הערך שלו בכרך זה), חנה אשת יצחק שווארץ, אסתר אשת דוד אושרובסקי, בתיה אשת בנימין לובלינר , עקיבא (ד"ר לביאוכימיה בארצות הברית).
מרדכי עבדן(אבידן)
נולד בחודש טבת תרנ"ה (20.1.1895) בעיירה איוואנקי שליד עיר-המחוז אומאן, אוקראינה.
לאביו בן-ציון אבידן ולאמו רבקה בת אלחנן זופניק .
עד גיל 14 למד בחדרים. אח"כ למד מלאכת נפח מיכאני ומסגרות והתקנת דוודים ועבד במקצועו בעיר אומאן. שם הצטרף לתנועת "צעירי ציון".
ב-1919 נשא לאשה את חיה בת משה צדיקוב. (נפטרה בחיפה, ב' חשון תשי"ח, וב-1959 נשא את חנה בת משה רוזנטל ).
זמן מועט אחרי החתונה פרצו הפרעות האיומות באוקראינה, ובדרך רבת סכנות והרפתקאות נמלט עם אשתו לבסראביה, שהיתה אז תחת שלטון רומניה, ואח"כ הגיעו שמה גם אביו ושרידי בני ביתו, ושם, בבלצי שבבסראביה, נולד ילדו הראשון.
באביב 10.5.1922 עלה לארץ והחל לעבוד בהתקנת הקונסטרוקציות בבנין בית-החרושת "שמן" בחיפה, ובערבים השתלם בשיעורי-ערב בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון בידיעות במתימטיקה וטכנולוגיה ושרטוט הנדסי הדרושות לעבודה משוכללת במקצועו. שם עבד עד שנת 1927. אח"כ עד 1934 עבד בבנין תחנת הכוח על הירדן בנהריים. המשיך אצל חברת החשמל