אסתר אשת זכריה שווארץ (חקלאי בזכרון-יעקב), יעקב (מנהל מפעל המים בבני-ברק), ישראל (קצין משטרה, מימי המשטרה המעולה המנדטורית בראשיתה ועד עתה), מרים אשת דוד גורדון, חנה אשת שלום פרבר .
יהודה הראל (וייס)
נולד א' חשון תרע"א (ראשית נובמבר 1910) בווארשה, פולין.
לאביו יצחק ולאמו שושנה בת צבי גולדברג .
למד בחדרים, ומשעלה לארץ עם המשפחה ב-1925 והשתקעו בראשון-לציון, גמר שם ב-1930 את הגימנסיה "בנימינה". אח"כ למד 4 שנים תלמוד ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית, בהן היה פעיל ב"משמרת שבת" בירושלים ושנתיים מהן שימש מזכיר ברית סטודנטים דתיים "יבנה"".
ב-1935 נשא לאשה את עליזה בת דוד-יהודה שווארץ מפראגה, פרבר ווארשה.
פעל במשך 5 שנים בהפצת התוצרת של תעשית הזכוכית שקמה אז בארץ, וברכישת השוק למענה בכל רחבי הארץ נתן לה עידוד חשוב בצעדיה הראשונים. באותן השנים שימש מזכיר ב"משמרת שבת" שאירגן בראשון-לציון, וגם אח"כ היה מפעיליה, ביחוד במו"מ ובארגון משמרות לבלימת התחבורה של אוטובוסים ולמניעת קטיף בפרדסים בשבת. בפעולות למען השבת המשיך גם משעבר לתל-אביב ופתח בית-מסחר סיטוני לכלי בית ומטבח. השתתף בכינוסים ארציים למען השבת (תרצ"ב ותש"ו בירושלים, תש"ז בתל-אביב, ובאספת נציגי בתי-הכנסת בסוף תש"ו נבחר לחבר ועד "משמרת שבת" שליד הרבנות הראשית לעיר ולמחוז תל-אביב. קיבל בחוה"מ סוכות מאת שני הרבנים הראשיים לארץ-ישראל תעודת ברכה והוקרה, בו צוין: "אשר כרת אמנה למען השבת לכונן מנוחתה ולהשרות קדושתה בחיי עם ה' השב לחדש ימיו בארץ אבותיו".
במלחמת הקוממיות השתתף בעבודות ביצורים, וכמגויס לחיל המילואים גם בעמדות במשלטים ובכיבוש העיר רמלה.
מאז צאתו לדור בדרומה של רמת-גן הנו מגיד שיעור בדף היומי בתלמוד בשיכון הפועל המזרחי שם וחבר הועד לבנין בית-הכנסת, בו הוא מייצג את הכיוון החסידי.
צאצאיו : יהושפט, מרים, שושנה.
פרופ' ד"ר משה (הנרי) גושן-גוטשטיין
נולד י"ז אלול תרפ"ה (6.9.1925) בברלין, גרמניה.
לאביו ד''ר מתתיהו (פאול) גוטשטיין (ממנהיגי הציונות הדתית בברלין, ואח"כ ממנהיגי העליה הגרמנית הדתית בארץ) ולאמו ד"ר אילזה-דבורה בת משה גרנד .
אחרי שנות חינוך מסורתי וכללי בגרמניה עלה לארץ עם המשפחה ב-1939. המשיך ללמוד בבית-ספר תיכון ובאוניברסיטה העברית, מראשוני מוסמכיה והדוקטור הראשון שלה בבלשנות שמית, והוסיף להשתלם במקצוע זה באוכספורד.
הורה בבתי-ספר תיכונים ומדרשות למורים, ומ1950 ואילך באוניברסיטה העברית.
ב-1953 נשא לאשה את ד"ר אסתר בת גדליה הפנר .
אחרי קום המדינה היה ממניחי היסוד להוראת השפה העברית בקרב הערבים ומפקח על החינוך התיכון מטעם האוניברסיטה העברית. שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות בראנדייס וניו-יורק שבארה"ב ונציג בכינוסים בינלאומיים לחקר המקרא, למדעי המזרח ולבלשנות.
כעת הנו פרופסור-חבר לבלשנות שמית באוניברסיטה העברית, עורך כללי למפעל המקרא (המכון למדעי היהדות) של האוניברסיטה העברית, עורך מפעל מלון הלשון העברית החדשה, עורך המדור השבועי ללשון העברית בעתון "הארץ" וחבר הועדה הבינלאומית להוצאת הפשיטתא.
ספריו: תחבירה ומלונה של הלשון העברית שבתחום השפעתה של הערבית; הדקדוק העברי השימושי ; שאלות בלשון ובדקדוק ; למד עברית (לדוברי ערבית); Text and Language in Bible and Qumrav ערך את ספר המצוות להרמב"ם (בתרגומו העברי החדש); קונקורדנציה לתנ"ך של מנדלקרן (הוצאה