האוניברסיטה לוצרן בשוויץ, גמר ב-1916 והוסמך לד''ר לרפואה והוסיף לעבוד בבית-חולים בסאנקט-גאלן שבשווייץ בתור אסיסטנט ואח"כ בתור רופא ראשי במחלקה.
ב-1919 חזר ושירת שנתיים בתור קצין רפואי בצבא.
ב-1921 נשא לאשה את שושנה בת אליהו זייציק. השתקע בסלונים בתור רופא, כללי ולנשים. היה פעיל בחיים הציוניים בתור יו"ר ההסתדרות הציונית המקומית במשך שנים רבות, יו''ר קרן היסוד ו"תרבות" ומטובי התורמים לקרנות ולמוסדות. כן היה פעיל ב"טאז", בגימנסיה היהודית ועוד.
פירסם מאמרים ב"הרפואה".
בראשית מלחמת-העולם השניה גויס לשרות רפואי בצבא הפולני, נפל בשבי הגרמני, וכשברח חזרה לסלונים, שנכבשה בינתים על ידי הרוסים, נאסר ב"אשמת" עסקנותו הציונית בשנים הקודמות וגם בתור קצין הצבא הפולני ונשלח למחנה-עבודה בצפון הרחוק של רוסיה. לרגל ההסכם בין רוסיה ופולין, אחרי שהגרמנים תקפו גם את רוסיה, שוחרר לעבור לסיביר, שם מצא את משפחתו, שגורשה מסלונים אחרי שנאסר. ב-1946 הורשו לחזור לפולין, ובלודז' עסק במקצועו ובעבודה ציבורית וציונית. חבר הועד המרכזי של "איחוד" וב"טאז".
ב-1949 עלה לארץ עם משפחתו ונתקבל לעבודה בקופת חולים של ההסתדרות הכללית, והנו חבר הועד המפקח של קופת חולים למחוז דן וחבר הועד המרכזי המורחב של הסתדרות רפואית ישראלית.
צאצאיו: בלה אשת אליהו לובושיץ, בנימין (מהנדס).
ישראל גנוזוביץ
נולד ו' אדר תרצ"א (23.2.1931) בלידא, פלך וילנא.
לאביו משה ולאמו יהודית בת אליהו ברעם . בשנה השניה ללימודו בבית-הספר של "תרבות" נאסר ב"אשמת" פעילות ציונית ועקבותיו נעלמו, והמשפחה הוגלתה למערב סיביר. שם התנסה הנער בנדודים ובעבודה מפרכת להשגת לחם למשפחה.
אחרי המלחמה חזר לפולין, הצטרף לתנועת-נוער עבר עמה את כל תלאות ה"בריחה" עד לאנית-המעפילים "אכסודוס- יציאת אירופה תש"ז". על סיפונה נאבק עם החיילים הבריטיים שתפסוה בים והוחזר להמבורג ביוני 1948 עלה לארץ בפלוגת נוער מגויס ואחרי שחרורו מצה"ל השתלם במכונאות והצטיין בה ובשעות הפנאי הרבה לקרוא בספרות העברית ולהשלים את השכלתו, שנבצרה ממנו בתלאות המלחמה בנעורו התגייס לצה"ל, שירת כטנקיסט בחטיבת שריון. הש תתף בפעולות בדרום וצוין לשבח.
מששוחרר מצה"ל חזר לעבודתו במוסך ולהשתלמותו הרוחנית. בעקב כוויה בתאונת עבודה נאלץ לעבור למקצוע אחר. השתלם בחשבונאות ועבד במשרד הבטחון.
נפטר ברמת-גן, כ"ט באב תש"ך (22.8.1960).
חיים ליב כץ
נולד ח' כסלו תר"מ (11.11.1879) בפושולאט שבליטא.
לאביו שמעון-אליהו הכהן (ממשפחת למדנים ועסקנים מטלז) ולאמו לאה .
למד בחדר ומגיל 12 ואילך בישיבת סלבודקה, התקרב לאברכי תנועת המוסר וספג מהם השפעה מדריכה לאורח-חייו.
בגיל 17 התמסר לתנועה הציונית מראשיתה, ובגיל 20 עבר לשאוולי והתחיל להורות לימודי היהדות עברית בעברית (מהראשונים לשיטה זו בליטא).
ב-1904 נשא לאשה את חיה בת ר' משולם אורדמן מטלז, שהיתה לו עוזרת נאמנה כל ימיו בפעולות למען הציונות ולטובת הזקוקים לעזרה, ובעיקר בקיום העברית כשפת-הדיבור בבית, שתהיה שפת-האם לילדיהם. במלחמת העולם הראשונה הוגלו לוויטבסק ומשם עברו לברדיאנסק, ותוך סבל רב ואף בניגוד לגזירות השלטון