ב-1908 נשא לאשה את פועה בת טוביה הילמן (חייט בראשון לציון). היא נולדה בירושלים, א' אב תרמ''ה (1985), גדלה ולמדה בבית-הספר בראשון-לציון, שתלמידיו היו מהראשונים לדיבור עברי בארץ. אח"כ היתה מנהלת המשק במטבח הפועלים הראשון בירושלים, שגם הלומדים והעובדים בבצלאל היו סועדים בו, חברה בחוג חובבי הבמה העברית. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה היתה עובדת סוציאלית בעזרה ליולדות ובסידורן בבתי-חולים, באגודת נשים לשיווי זכויות בהסתדרות נשים עבריות. בשנות שהותה בארה''ב היתה פעילה שם בפועלי ציון, בחוגים עבריים ובמועצת הפועלות למען ארץ ישראל, עד שחזרה לארץ אחרי קום המדינה. נפטרה בשדות-ים, י"ג אייר תשכ"ג (7.5.1963).
ב-1923 היגר לניו-יורק, וב-1929 הביא אליו את משפחתו. שם עסק בעשית תכשיטים אמנותיים משובחים ביותר, היה חבר בפועלי ציון וב"פרבאנד", פעיל ותורם ביד רחבה למען ארץ-ישראל העובדת.
ב-1949 חזר לארץ עם רעיתו, היה מורה לציור ולמלאכת-יד בבית-הספר החקלאי מאיר שפיה. אח"כ עברו לדור ליד בתם תמר , שהיתה אז חברה בקיבוץ שדותים, שם התקין בובטרון לילדים וחיבר בשבילו חזיונות.
נפטר בשדות-ים, כ"ח טבת תשכ"א (16.1.1961).
צאצאיו: בועז (נולד בירושלים, א' תמוז תרס"ט 20.6,1909), הצטיין בלימודיו; בגיל 14 הצטרף להנוער העובד, עלה על הקרקע עם הקבוצה הראשונה לעין-חרוד והיה שם רועה צאן שלוש שנים ; ב-1929 יצא עם אמו והמשפחה אל אביו לאמריקה ; אחרי 5 שנים חזר לארץ והצטרף לקבוצת הרועים והנוטרים בשיך אבריק, ליד משפחת זייד . עד שנספה בתאונה ונקבר שם בחלקת השומר, י"ט ניסן תרצ"ז - 31.3.1937); אברהם (חשמלאי בארה"ב); תמר אשת רפאל תמיר (חבר קיבוץ שדות-ים, ואח"כ פקיד הסוכנות בבית-ינאי שליד כפר ויתקין); גלאה אשת הרולד שדברג (ניו-יורק) ; נחמיה (שחקן קולנוע באמריקה, ב-1952 שיחק בתיאטרון הקאמרי בארץ).
משה פלימן
נולד בשנת תרס"ה (20.7.1905) בסטאניסלאבצ'יק שברוסיה.
לאביו אברהם אבא ולאמו פייגה בת ישראל שטיינ גרוד .
למד בחדר בעירו, גמר גימנסיה בז'מרינקה ב-1922. למד בבתי-ספר גבוהים לטכניקה בקיוב ובמוסקבה, שם הוסמך למהנדס-חשמל ב-1928.
ב-1922 היה פעיל במחתרת הציונית בברית המועצות כחבר הועד המחוזי של ארגון-נוער ציוני בפלך פודוליה באוקראינה, חבר מרכז החלוץ ברוסיה, ומארגן חוות הכשרה לנוער חלוצי באוקראינה וברוסיה הלבנה. ב1929 נאסר במינסק לרגל מילוי תפקידו כחבר מרכז החלוץ, הוגלה לייניסמסק שבסיביר, שם הועסק בתור מנהל חשבונות, פועל ומהנדס - עד שב-1930 הוחלף לו עונש הגלות בגירוש לצמיתות מברית המועצות.
עלה לארץ ב-30 באוקטובר 1930.
עבד בתור מורה בבית-ספר טכני בתל-אביב, כממונה על מערכת החשמל במחצבות הנמל שבעתלית.
מ-1932 מהנדס ומנהל מחלקה בחברת החשמל בחיפה.
מ-1958 חבר מועצת המנהלים של חברת החשמל.
ב-1931 נשא לאשה את רבקה בת יצחק שטרקמן. היה חבר ועד עובדי חברת החשמל, חבר הנהלת המועצה של קרית חיים.
מ-1950 חבר מועצת העיר חיפה.
מ-1952 חבר הנהלת העיריה.
מ-1955 סגן ראש העיר ומ-1959 סגן וממלא מקום ראש העיר.
משנת 1936 חבר ההגנה.
פירסם מאמרים בבטאוני אגודת האינג'נרים והארכיטקטים והשלטון המקומי.
צאצאיו: רחל אשת יוחנן בונה, נורית אשת ראובן זך, דניאל.
הרב בן ציון פירר
נולד א' ניסן תרע"ד (28.3.1914) בקרוסנו שבמערב גליציה, פולין.
לאביו הרב יוסף משה , בן הרב הגדול ר' שמואל הי"ד (רב במילובקה, ראש ישיבה בקראקוב, ובסוף רבה של קהילת קרוסנו, שמחיבוריו רבים בהלכה, שאבדו בשואה, נשאר לפליטה ספרו "הר שפר" על מסכת הוריות, שהופיע בדפוס), ולאמו גיטל בת הרב בן-ציון וסטריך .
למד תורה אצל אבי אביו והוסמך להוראה על ידי שלושה מגדולי הרבנים בגליציה.
בשנת תרצ"ו (1936) נשא לאשה את פרידה בת הרב יצחק זאב גולדמן. מאותה שנה ואילך עד מלחמת העולם היה ראב"ד ברימאנוב, ראש ישיבה ועורך ומו"ל כתב-עת תורני "תלפיות".
נשאר בחיים מהשואה והסבל במחנות, ואחרי המלחמה היה סגן מנהל מטעם אונרר"א במחנה העקורים