hal meg )1934 - 1944 - Pozsony es B.pesten es meg mas kilenc nyelven magyar, nemet, holland, dan, orosz, sved( ; Godolye godolyet ;(1937)mese )1936(; Kotojasbol, komadar Ne felj szolgam Jakob )Methuen kiado London - 1947 - magyar, angol, spanyolul, Fear Not My Servant Jacob( ; Jericho ostroma -)kidado London - 1949 - magyar angol The Siege of Jericho( ; The Siege )The Dial Press, New-York 1953(; Harom a csillag )1955 - Tel-Aviv( ; Kossuth Lajos zsidaja .1956 -Tel- Aviv() בארצות נדודיו מילא גם תפקידים בתור יו"ר התאחדות הסופרים ההונגריים ברומניה. בצ'כוסלובקיה ובבריטניה, ובלונדון היה מהמיסדים וחבר בנשיאות של התאחדות יהודי הונגריה בבריטניה. ומשנתחדש העתון "אוי קלט" בתל-אביב כתב בו רשימות מלונדון.
ביקר בארץ בשנים 1952 ו-1958.
בשנים 1959 עלה עם רעיתו והשתקע בבית קטן ברמת-חן ומקדיש שעות ביום לעבודה בגינה, ועל שום כך נתכנה בתואר "המתבודד מרמת-חן".
ממשיך בעבודה ספרותית ובכתיבת רשימות ב"אוי קלט", בהן מחבב הוא על קוראי הונגרית את החיים בישראל ועוזר לעולים החדשים ליהפך מבחינה נפשית ממהגרים לאזרחים. משפיע בכיוון זה גם בתור נשיאכבוד ארצי של התאחדות עולי הונגריה וחבר הנשיאות בברית העולמית ליהודי הונגריה. צאצאיו מאשתו הראשונה : אנה אשת תומאס זאדור , ינוש, פטר .
ד"ר מנחם צבי קדרי (שווארץ)
נולד כ"ד אייר תרפ"ה (18.5.1925) בעיירה מזיוקוב'שד שליד מישקולץ, צפון הונגריה.
לאביו ר' יהושע שווארץ (ממשפחת רבנים, שהתיחסה על רבי עקיבא איגר ) ולאמו שושנה בת מנחם ארמן . למד בישיבות וגמר בית-ספר תיכון ואחרי מלחמת העולם התחיל ללמוד באוניברסיטת בודאפשט. היה פעיל בתנועות בני עקיבא וברית חלוצים דתיים כחבר הנהגתן הראשית בהונגריה, ריכז סמינריונים למדריכים וערך ספריית תורה ועבודה (חומר למדריך), (עורך) ; "בין המצרים" (עורך).
בראשית 1947 הגיע לחופי הארץ באונית-המעפילים "כנסת ישראל" וגורש עם כל נוסעיה לקפריסין, משם עלה לארץ ברשיון באוגוסט 1947. נרשם ללמוד באוניברסיטה העברית והיה רכז אחרון של ברית סטודנטים דתיים "יבנה" בעיר העתיקה.
הצטרף להגנה והשתתף בקרבות במשואות יצחק שבגוש עציון. המשיך ללמוד באוניברסיטה ובפעילות בהנהגת "יבנה". הוסמך למדעי הרוח (מ. א.) ב-1950 וקיבל תואר ד"ר לפילוסופיה ב-1955.
ב-1954 נשא לאשה את לאה בת ר' משה גולדשטיין מהרמנשטאדט שבטרנסילבניה.
המשיך בפעילות בראשות המשמרת הצעירה של הפועל המזרחי וכציר בוועידות המפלגה.
לימד בבתי-ספר תיכונים דתיים, בבית-המדרש למורים דתיים "אפרתה" ובסמינר למדריכים של עליית הנוער הדתית בירושלים, ובעת הנו מרצה ראשי ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן.
פירסם חיבורים בכתבי-העת המדעיים לשוננו, לשוננו לעם, תרביץ, קרית ספר, סיני , Vetus Testamentum, Textus.
בספרים; דקדוק הלשון הארמית של הזוהר (הוצאת מפעל השכפול, ירושלים, 1957); מהדורה חדשה של מגילת אנטיוכוס הארמית (בספר חורגין של אוניברסיטת בר-אילן) ; רזי מלין (בדפוס) ; אוצר לשון המקרא, כרך ג'-ד' (בדפוס), (מלון וקונקורדציה).
השתתף בכינוסים העולמיים השני והשלישי למדעי היהדות (ירושלים, 1958, 1961).
בנותיו : מרים-זוהרה, מיכל .
הרב אליהו מאיר קובנר
נולד י"ב אדר תרס"ב (1902) ברצ'יצה שברוסיה. לאביו ר' יוסף (מצד אביו נכד הרב הגדול ר' מרדכיאליעזר קובנר , מחבר ספר "קרני ראם" על מסכת פסחים ומצד אמו מצאצאי הגאון מווילנא) ולאמו ברכה-רבקה בת מרדכי קליאצ'קין .