הרב ישראולב, בוגר "גמנסיה אפשטיין" בוילנה וסיים טכניון של "אקון" והוסמך למהנדס מכונות.
תוך לימודים התכונן בהכשרה חלוצית ובקיץ 5.8.1925 עלה לארץ.
בנסיבות הימים ההם לא נמצאה לו עבודה במקצועו. נכנס לגרעין ההכשרה של קבוצת רמת הכובש, שחנתה אז בגבעת השלושה בפתח-תקוה, וכשאילצתו מחלה כרונית קשה, מנגעי החלוצים בימים ההם, לעזוב את המקום, ומכתבי-ההמלצה לאישים חשובים בארץ לא הועילו למצוא לו סידור קבוע, עבד זמן-מה במקצועו בהשגחה על התקנת המכונות בקולנוע שליד קפה לורנץ ביפו, ואח''כ בסלילת כבישי אלנבי ופתח-תקוה ובבנין ביתההסתדרות הישן ברחוב אלנבי. ומשאילצוהו המחלות לחדול מהעבודה הקשה, התחיל לעבוד עבודה קרובה למקצועו - בתור עוזר לנהג בהובלת משאות. משעבר ב-1927 את הבחינה וקיבל רשיון-נהיגה, רכש לו מכוניתנוסעים מהודרת, הצטרף למשרד-הנסיעות "קדימה" ועסק בעיקר בהסעת תיירים.
כחבר ההגנה עשה בעת מהומות 1929 שרותים חשובים ומסוכנים בהובלת נשק ואנשים לחברון, למוצא ולשכונות הקיצוניות של ירושלים, ופעם אף "שכח" את ידיעתו באנגלית ועיכב אתו ברחוב יפו את קציןהמשטרה הבריטי שעצר את מכוניתו, כדי שבינתים יספיקו חבריו בהגנה להעביר נשק בהמשך הרחוב. גם כששירת לפני המהומות זמן קצר בתור נהגו הפרטי של המופתי-לשעבר עארף פחה אלדג'אני השתמש בקשריו לשרת את ההגנה בידיעות מועילות.
בשנת 1933 נשא לאשה את יפה בת שמעון בור. אחרי המהומות נתקבל לעבודה במשרד הביטוח של אלתר לוין (ראה כרך ב', עמוד 920), "איגוד ארצישראלי בע"מ". בעתות חירום המשיך לשרת במשמר האזרחי ועבר קורס בהג"א.
פעיל בתור אח בלשכות "שרון" ו"אביב" של הבנאים החפשים.
בנותיו; מתי אשת ליאונל לובר (מפיק סרטים), ניבה (היתה סגן בצה"ל, משתלמת באוניברסיטה בלוסאנג'לוס בקליפורניה. לומדת כלכלה ושפות).
הרב יפת חוזה
נולד בדנבתון (תימן), ה' תמוז תרנ"ג (1893).
לאביו הרב רצון אדמו"ר ישועה (היה ראש ואב"ד במחוז תעז ואגפיה) ולאמו שמחה בת אהרן שמחי . למד בחדר אצל אביו. אחרי פטירת אביו (והוא בן שמונה שנים) המשיך בלימודיו אצל הרב אברהם בן יוסף אלשיך .
סירב להסמך לא לשחיטה ולא לרבנות למרות שהיו משתפים אותו חכמי דורו בכל מיני הוראה. הוכרח ע"י חכמי הסביבה לקבל עליו לפחות סמיכה לשחיטה (בי' אדר תרע"ח) ולהנהגת העם בעיר מנזל שובכני.
בכ"ז טבת תרפ"ז (1927) הוסמך לרבנות והטילו עליו כל צרכי הציבור.
בביתו היה לו ספריה גדולה לכל מקצועות התורה. ביתו היה ידוע כבית "כלבא שבוע".
בשנת תרע"א נשא לאשה את חנה בת הרה"ג חסן יעקוב גרנעי (נפטרה במנזל שבכני, כ"ג טבת תר"פ) ובזיווג שני נשא לאשה בח' אייר תרפ"ב את זהבה בת ר' מחפוד בני חסן (נפטרה בח' אייר תשכ"ב).
עשה רבות לעלית יהודי תימן על חשבונו לארץ, ע"י מתן שוחד לפקידים בתימן שארבו בדרכים שיהודים לא יברחו מתימן. כמה פעמים נקנס ע"י הממשלה עבור העולים.
חוץ מהרבנות עסק כצורף כסף וזהב, במסחר בשעוה בסיטונות ובבדים.
באותו זמן עסק בצרכי ציבור, דאג ליתומים ואלמנות.
עסק בגמילת חסד מכספו ליהודים ולערבים בלי רבית וע"י זה קידש שם ישראל בפי הגויים.
בשנת תש"ט (1949) עלה עם משפחתו לארץ במרבד הקסמים. ועזר לרבים מבני העדה העניים לעזוב את תימן.
בארץ ממשיך הוא להתענין באחיו שעלו מתימן ועוזר להם להסתדר בארץ.
עזר ל-9 ילדים להסתדר בארץ.
צאצאיו: תמר אשת חיים דרהם , רחל אשת ר' יפת משולם , הרב סעדיה חוזה (רב ברמת-גן), חנה אשת יעקב גטר, מרים אשת יפת מעודד, יוסף, בנימין, מאיר, ציון.