שהוכיח את חיותה כחטיבה אורגנית רצופה במשך כל הדורות, שהופעות פזורות בכתב ובעל-פה בשכבותיה המאוחרות, ואף בעירובים בתוך לשונות יהודיות אחרות, ובמסורות-קריאה אצל שבטים יהודיים שונים בארצות פזוריהם, יש בהן כדי להפיץ אור על המשמעות של ההבעה העברית בשכבות קדומות. תורתו פירסם והפיץ במאמרים רבים בעתונים ובכתבי-עת בארץ ובחו"ל ובקונטרסים לעניני הלשון העברית שערך - כמפורט במאמרים ובביבליוגרפיה ב"ספר חנוך ילון", שהוציאו מוקיריו בשנת תשכ"ג, לרגל מלאות לו 75 שנה.
חיבר את ספר "תורת הניקוד", ההדיר את הספר "הליכות שבא" לר' שלמה אלמולי, ועל סמך חקר והשוואה בין מסורות-הקריאה השונות וגירסאות שבכתבי-יד עתיקים ניקד את המשנה כולה בשביל מוסד ביאליק והוצאת "דביר" (עם פירוש חנוך אלבק). בשנת תשכ"ב זכה ב"פרס ישראל" ובתואר דוקטור כבוד לפילוסופיה מאת האוניברסיטה העברית.
בתו: לאה אשת אליעזר יידל.
דב כספי (ברוך-בר סריברוביץ)
נולד י"ב טבת תרנ"ט (4.12.1898) בסיסוקה מאזוביצק שבפולין.
לאביו משה חיים סרעבראוויטש (סוחר אמיד, מחסידי נור, למדן ועסקן בצרכי ציבור. קבע עתים לתורה יוםיום לצד עסוקו במסחרו. היה מראשי המדברים בכל הענינים שהעסיקו את דעת הקהל בעירה), לאביו ר' יוסף סרעבראוויטש (שחי בעירה ויזנה ע"י לומזה (פולניה), היה סוחר גדול והיה נוסע לירידים בין לאומיים, בליפציג וערים אחרות. היה למדן גדול ומשכיל כאחד. מתנגד (לחסידים) מושבע ובארון הספרים שלו שכנו זה ליד זה ש"ס ופוסקים לצד כרכים מכורכים של כל כתבי העת העבריים שהופיעו באותה תקופה : "הצפירה", "אחיאסף" וכו'. ולאמו פרומה-פייגה (היתה אשת חיל. מלבד הנהלת משק ביתה וגידול ששת ילדיה היתה עובדת רוב זמנה בחנות וניהלה אותו בכשרון רב. ממרחקים באו לקנות וגם לבקש עצה והדרכה. הבית היה פתוח להכנסת אורחים ונהגו לתת צדקה בגלוי ובסתר) בת שמחה קפלן (שחי בויסוקה מזוביצק (פולניה) היה בר-אורין ובעל בעמיו. ממשפחה ענפה מדורות קודמים שחיו באותה עירה. היה סוחר עשיר ובעל חנות גדולה ומגוונת, שכל ילדיו (שני בנים ושש בנות והחתנים) פתחוה לעסק הכי גדול בעיר. את החתנים בחר הסבא מעירות סמוכות מטובי הלמדנים שפארו את המשפחה הענפה. נוסף לזה היו לו שטחי קרקע נרחבים שהיה מעבדם בעזרת פועלים והיה נוהג לערוך טיולים לנכדיו בזמן הקציר והאסיף, שהשפיעו עליהם רבות ונתפסו בנעוריהם לציונות ולחלוציות בעבודה חקלאית בארץ).
למד בחדר (ואז נקרא בשמו האידי (בערוש) ולימודי חול למרות האיסור החמור בישיבה אצל מורים פרטיים, והשתלם בלימודי היהדות בישיבת לומזה.
בשנים 1919-1918 היה חבר ועד "צעירי ציון", חבר ועד הספריה הציבורית, אח"כ חבר הנהלת החלוץ בליטא, משתתף פעיל בהכשרה כחבר קבוצת החלוץ "אחוה", ובמסע בערי ליטא אירגן בהן את החלוץ.
בשנים 1921-1920 למד בבית-ספר תיכון חקלאי בקיסטריץ שבחבל תורינגיה בגרמניה והתמחה שם בעבודה המעשית במשקי אכרים.
עלה לארץ בסוף שנת 1921.
בשנים 1924-1922 היה חבר קבוצת כרכור, ב-1925 חבר האיחוד של קבוצות כרכור וגן-שמואל, שקם ביזמתו שלו ושל יהודה חורין (כעת מנהל "יכין-חקל"), ומשלא הצליח האיחוד, יצא ב-1926 לעבודה כפועל בודד בסלילת הכביש הראשון (ארלוזורוב-ביאליק ברמתגן). באותה שנה נתקבל לבנק "שרון", אגודה הדדית להוראה וחסכון רמת-גן, בו עבד עד 1942 כמנהל חשבונות ראשי וסגן מנהל. מ-1943 ואילך מנהל מחלקת ההלואות בבנק הפועלים, בסניף המרכזי בתל-אביב.
בסוף 1932 נשא לאשה את שרה (סוניה) בת נתן וולף , ומשנפטרה ברמת-גן ב-2.7.1958, נשא ב-23.12.1962 את ברטה בת גד-ג'ורג' גוטמן .
בשנים 1946-1936 היה חבר המועצה המקומית רמתגן, מילא תפקידים בהגנה מ-1926 ואילך ובתור מפקד הג"א באזור רמת-גן, חבר הועד למען החייל, חבר ועד פועלי רמת-גן, חבר ועד הסניף המקומי של מפא"י, יו''ר ארגון יוצאי ויסוקה מאזוביצק.
בשנות חבירותו במועצה המקומית כתב ב"דבר" וב"הפועל הצעיר" בשאלות מוניציפליות, ועל התפתחות רמת-גן וציבור הפועלים בה כתב בספר השנה "שרון נצחי" (על השנים 1938-1926) ובספר מחצית היובל של רמת-גן (על השנים 1946-1921).
פרופ' זאב לב
נולד בוינה (אוסטריה) כ"ז ניסן תרפ''ג (25.4.1922).
לאביו נחום לב (הסבא של זאב היה רב בעיר ז'אלקיב ודודו רב בעיר חיראב בפולניה. שם המשפחה שלהם היה רימלט) ולאמו אסתר בת הרב צבי רימלט .
קיבל חינוך מסורתי וכללי בבית-ספר תיכון "עדת" בברלין.