היה ציר בקונגרס המכבי העולמי בבודפסט וכן השתתף בכינוסים בארץ.
עמד בראש המשלחות של מכבי בולגריה למכביה הראשונה והשניה. רוב המשתתפים מבולגריה במכביות נשארו בארץ הודות להשפעתו. אחריהם עלו מאות ואלפים מבני משפחותיהם ואחרים.
באפריל 1943 עלה לארץ.
מיסד סניף מכבי יפו מבין העולים הבולגרים ונבחר לנשיא האגודה מיום הוסדה.
היה חבר המועצה העולמית של מכבי וחבר מרכז המכבי בישראל.
היה חבר המועצה של "בנק קופת עליה" בתל-אביב.
היה חבר מרבז מפלגת הציונים הכלליים בארץ. עסק כמנהל חשבונות.
היה מקובל בכל החוגים כאדם ישר וכציוני נלהב.
נפטר בתל-אביב, י"ד ניסן תשכ"ג (8.4.1963) והובא לקבורה במושב בית חנן שבדרום.
צאצאיו: רות אשת יצחק גלקין (רב סרן בצה"ל), יוסף קיוסו (נשוי לאביבה לבית שפייזמן) .
פרופ' יוסף מונין
נולד באביב תרנ"ה (16.3.1895) בקאזאנקה שבפלך הארסון, אוקראינה.
לאביו בנימין ולאמו זלאטה לבית אהרונסון .
למד בחדר ואח"כ בגימנסיה באודיסה. ב-1910 יצא לארגנטינה, המשיך בלימודים תיכוניים וגבוהים והגיע לתואר ד"ר ופרופ' לפילוסופיה ולמדעי הרוח.
ב-1922 נשא לאשה את רבקה בת הלל לוין. עשרות שנות חייו בארגנטינה היו קודש לעבודה הציונית, לתרבות ולחינוך עברי. יסד וניהל בהתחלה את ארגון הנוער הציוני בארגנטינה. יסד את בית-הספר העברי האינטגרלי הראשון בשלבי יסודי ותיכון. ייזם ויסד וניהל ב-8 השנים הראשונות את הסמינר למורים עבריים והרצה בו על פסיכולוגיה, פדגוגיה וספרות עברית, היה מפקח מטעם קהילת בואינוס-איירס על רשת בתי-הספר היהודיים שבעיר ויו"ר המחלקה לתרבית וחינוך של הפדרציה הציונית בארגנטינה, פעיל בברית עברית עולמית ולמען החדרת השפה העברית בישוב היהודי שם. הרצה וכתב בעתונים באידית ובעברית ובספרדית על נושאים ציוניים ועבריים.
ספריו: חוברת על "בצלאל", לרגל תערוכת "בצלאל" בארגנטינה (1926) ; חוברת על "האוניברסיטה העברית בירושלים" (1927); חוברת על "הרמן שפירא" (1934) ; "אנתולוגיה", הכוללת מבוא והערות ותרגום מכתבים של אחד העם, הרצל, ביאליק, נורדאו ואוסישקין (1937) ; "היהדות באמריקה הלטינית" (1939) ; "אישים בתחיה העברית" (אליעזר בן יהודה, הרמן שפירא, סוקולוב, קלויזנר, בוריס שץ, דיזנגוף, של"ג (1942) ; תרגום ספר המאמרים "שיבה אל האדמה" של א. ד. גורדון (1946); תרגום ה"הגדה של פסח" לספרדית (1946); חוברת "שבועות" בשביל הקהק"ל (1947), - וכן חיבר ותירגם ספרי-לימוד לספרדית.
ב-1949 עלה לארץ עם משפחתו והתישב בקרית-עמל טבעון. נקרא לעמוד בראש התחנה הפסיכוטכנית של עירית חיפה לייעוץ לנוער בבחירת מקצוע, ואחרי שנים אחדות יסד תחנה כזאת בקרית-טבעון. לימד והרצה בבתי-ספר תיכונים ובבתי-מדרש למורים והיה חבר ועדת החינוך והתרבות של המועצה המקומית קריתטבעון.
נפטר בקרית-טבעון, י"ב אייר תשכ"ג (5.5.1963).
צאצאיו; ד"ר מאיר מונין, דוד (מהנדס), זהבה אשת נתן הרץ, אסתר אשת בנימין הילמן .
ד"ר הרצל קוק
נולד בקרוק (ליטא), ה' סיון תרע"א (1.6.1911).
לאביו הרב דב הכהן קוק ז"ל, אחיו של הרב הראשי א. י. הכהן קוק זצ"ל (ראה כרך א', עמוד 87) ולאמו רבקה בת נפתלי הרץ שכן .
קיבל חינוך מסורתי וכללי.
באדר תרפ"ה (1925) עלה עם משפחתו לארץ. אביו נתמנה לרב בעפולה.
למד בבית מדרש למורים "מזרחי" ובישיבת "מרכז הרב" (קוק) בירושלים.