השתייך לקבוצת מנחם גנסין ז"ל, ממיסדי התא"י (התיאטרון הארצישראלי, שקדם ל"הבימה"). השתתף עם הראשונים בייסוד המפלגה הרביזיוניסטית ובית"ר בארץ והיה מזכירה הראשון.
שנתאלמן ממנה נשא לאשה את חיה בת צבי וולפרט. מתוך הכרת-חובה לאומית התגייס ב-1934 למשטרה, וב-5 שנות שרותו בתחנות תל-אביב ורמת-גן נודע כאחד החוקרים המעולים וזכה בלא פחות מ-49 פרסי-גמול על הצטיינויות. במקרים רבים עזר לאסירי ציון (ביחוד כש-11 נוטרים נאסרו והואשמו בהריגת ערבים בבית-דגן), למעפילים שהיו צפויים לתפיסה, וכו'.
ב-1940 התגייס לצבא הבריטי, הועלה לדרגת קצין - לפי ידיעתו היתה לכך התנגדות מטעמים מפלגתיים מצד בעלי-השפעה יהודיים, אבל לשוא - ושימש בתור מפקד פלוגות בכל מסע המלחמה דרך מצרים, המדבר המערבי, קפריסין, יוון, עד לקרבות המכריעים באיטליה. וזכה להשתתף בחקירת שבויים ופושעי-מלחמה גרמניים. אחרי שחרורו מהצבא ב-1946 שימש שנים מספר כסגן יו"ר הסניף הארצישראלי של "הלגיון הבריטי". עבד 5 שנים בתור מזכיר כללי של האיגוד למסחר בצרכי הנדסה, אח"כ פקיד בכיר במשרדי הפירמה ל. פרומין ובניו, ובעת פקיד בכיר במשרדי קייזר-אילין תעשיות בע"מ.
בנו: אריה.
יהודה-דב שיין-אזולאי
נולד בשנת תרל"ז (1877) בירושלים.
לאביו הרב ישראל-שמעון שיין (עלה בגיל 13 ממוהילב עם אביו, בעל כשרון לציור ולכתיבה, מעשרת המשתכנים הראשונים בשנת תרל"ה (1975) בשכונת מאה שערים) ולאמו לאה בת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (חיד"א), ולפי מסורת המשפחה גם של המקובל הגדול רבי אברהם אזולאי, שעלה ממארוקו בראשית המאה הי"ז וקברו בחברון נחשב כמקום קדוש לתפילה, - על הרב חי"דא אזולאי, אבי האם, מסופר במשפחה.
שבשעה שהפגיז אברהים פחה את חברון, לפני כ-130 שנה, היה הוא תינוק בזרועות הסבתא שלו, שנפגעה ומתה והוא ניצל, וכל ימיו היה חוגג אותו תאריך, כ"פורים" פרטי לזכר הנס שאירע לו ראה כרך ב', עמוד 555).
למד בת"ת ובישיבת "עץ חיים", ובבית השתלם בלימודי חול במידה שהיתה דרושה אז.
בשנת תרנ"ז (1897) נשא לאשה את פייגה בת יצחק-צבי דגנשיין (ממשפחת רבנים מפולין, קרובתו של נחום סוקולוב ). נפטרה בירושלים ה' שבט תשי"ב).
היה מזכיר הת"ת והישיבה עץ חיים.
אחרי פרוץ מלחמת העולם גורש בראשית תרע"ה (1915) עם בני ביתו למצרים, בגלל נתינותו הבריטית. שם עסק במלאכות-הקודש בתור שוחט, בעל תוקע, סופר סת"ם ומצייר ציורי-קודש (לוחות ,'מזרח", "שויתי" וכדומה).
כשחזר לארץ בתרע"ט נתקבל אצל הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי מנהל ת"ת וישיבת עץ חיים, והמשיך לפעול בהתנדבות בעסקנות ציבורית.
בשנותיה המפוארות של שכונת מאה שערים היה חבר הועד שלה (בה פעל גם בתור שוחט), וביחוד עסק בצרכי הציבור של חסידי חב"ד בתור מזכיר הכולל, מנהל קופת גמ"ח, גבאי בבית הכנסת המרכזי שלהם, מנהל ו"ראש דגל" בחברה-קדישא שלהם.
נפטר בירושלים, י"ז ניסן תרפ"ט (27.4.1929).
צאצאיו: יצחק-הירש, חיים-יוסף-דוד, רבקה אשת יצחק פרידמן, אהרן-משה, שרה, נחמה אשת דוד שכטר.
חיים מרדכי הכהן בונים
נולד י"ז טבת תרמ"ט (דצמבר 1888) בפינסק שברוסיה.
לאביו שמואל (מחשובי חסידי קארלין-סטולין: טיפח באורח חייו, בתור מתכבד בייחוסו הכוחני, את הסגולות האהרוניות של "אוהב שלום ורודף שלום ואוהב את הבריות" ; לפי מסורת משפחתו מוצאה מצאצאי פליטי האנוסים מפורטוגל וזקני המשפחה עוד היו מת