בלילות לנוטרים, בפיקוחה של מרת רחל ינאית-בן צבי, וכן היתה פעילה בהג"א.
משעברה עם ביתה לרמת-גן ממשיכה גם שם בעסקנות בתור אחות בלשכת בנות ברית "בת-עמי", באגודת "בנות ישראל" בתל-אביב, חברה בועד "בית היתומים ע"ש בלובשטיין ברמת-גן, חברה בועד לתמיכה בישיבת "אור יצחק" ביהוד, חברה פעלה בקרן גמילות חסד בבני-ברק.
צאצאיה : רבקה אשת חיים ברזניצקי, יהודה אזולאי.
יוסף חיים זבידוביץ
נולד בשנת תר"ע (1910) בהורדלה שבפולין. לאביו לוי יצחק ולאמו פרל לבית בידרמן. נתחנך בבית-ספר ובלימודי היהדות בחדר ובבית המדרש, ומשגדל עסק במסחר קמעוני בגלנטריה.
היה פעיל בתנועה הציונית הדתית, כרכז ומזכיר לענייני הקרנות הלאומיות ורכז חוגים לעברית בעירו, בשנת תרצ"ה (1935) עלה לארץ ונכנס לעבודה מינהלית בהפועל המזרחי, כמזכיר הסניף ואחראי ללשכתהעבודה שלו בבני-ברק, חיפה, ראשון-לציון, ובבני-ברק בשנים תרצ"ו-תרצ"ז, גם האחראי למשרד הקבלני לעבודות חקלאיות.
בשנת תרצ"ט נשא לאשה את לאה בת אריה שנקמן. השתלם בבית-ספר מקצועי בידיעות פקידות ומינהל כללי וכספי, ובמשך הזמן עבר לעבודה במרכז הפועל המזרחי. כשעמד בשנים תש"י-תשי"ד בראש המחלקה שלו לעלייה ולקליטה היתה לו יד מנהלת בעבודה הארגונית של בניית שיכונים לעולים דתיים בבני-ברק (שיכון ה' ושיכון ו'), הרצליה, כפר-סבא, ראשון-לציון, מגדיאל, חדרה ונתניה.
כעת הינו חבר וחבר-המזכירות בוועד הפועל של הפועל המזרחי והאחראי להכנסות המס האחיד ונציג המפלגה בהנהלה המשותפת ובוועדה הפריטטית המרכזית לענייני חברותם של חברי הפועל המזרחי בקופת-החולים של ההסתדרות הכללית.
פירסם מאמרים ורשימות ב"נתיבה" וב"הצופה" וחוברות בהוצאות המפלגה בעניינים שבתחומי עבודתו.
ריכז וערך חומר לספר זכרון לקהילת הורודלה.
בתו : שושנה אשת מאיר מנדלבוים.
ישראל גליקסברג
נולד בעיר ביאלה פידלאסקה בפולין, בחודש טבת, תרס''ט (דצמבר, 1909).
לאביו דוד בן ברוך גליקסברג (בעל בית וסוחר בגלנטריה ונעליים) ולאמו אסתר קיילה בת דוב פפרמן (בעל בית חרושת לבורסקאות).
חניך החדר, הישיבה וה"שטיבל" החסידי.
בגיל 17 הצטרף לתנועת תורה ועבודה והיה ממייסדי סניף צעירי והחלוץ המזרחי בעירו ושימש כמזכירו.
עבר הכשרה חקלאית חלוצית בחוות הכשרה של החלוץ המזרחי.
אחרי מאורעות תרפ"ט (1929), בשנת תר"ץ, בהתחלת 1930 עלה לארץ והשתקע בבני-ברק. עבד כפועל חקלאי בפרדסים ובעבודות בניין. עם בואו לבני-ברק, היה ממייסדי סניף הפועל המזרחי במקום. בכל שנות שבתו בבניברק, שימש חבר מועצת ומזכירות הסניף והיה עסקן פעיל בכל שטחי החיים של הפועל המזרחי. במשך תקופה מסויימת (1935-36) שימש גם מרכז לשכת עבודה של הפועל המזרחי; ממייסדי קופת מלוה של הפועל המזרחי בבני-ברק.
מלבד עסקנותו בתנועה, היה פעיל בחיים הציבוריים במקום, כגון: חברת "מנוחה ונחלה'', בית-הכנסת והמועצה המקומית, ב"הגנה" ואחד ממקימי הגדר הצפוני (חומת טיגרט המפורסמת בשנת המאורעות, 1938).
בסוף 1938 העתיק את מקום מגוריו לנתניה והשתקע בה.
יסד את סניף הפועל המזרחי במקום, ושימש מזכיר הסניף בתקופות שונות. ממייסדי מסעדת הפועלים הדתית, שיכון הפועל המזרחי. בית הפועל המזרחי. בית-הכנסת ב"גבעת מאיר" של הפועל המזרחי, קפת גמ"ח וסניף לבנק הפועל המזרחי במקום.