מים גם ממשפחות מפוארות אחרות, בתולדות היישוב.
למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים", בבית-הספר "תחכמוני" ובבית-הספר למסחר בירושלים והשתלם בלימודי מסחר וכלכלה בניו-יורק יוניברסיטי, ואחרי עשרות שנות פעילות כלכלית עמד גם בבחינת רואה-חשבון מוסמך, אף כי לא לשם עיסוק מקצועי בכך. התמסר בכשרון מיוחד לעסקי קרקעות ופיננסים, הגיע בהם לשיאי ההצלחה הפרטית, שבהתאם לטבע העניינים צמחה מהם תועלת רבה גם לכלל, להרחבת הרכוש הקרקעי היהודי בירושלים ובמקומות אחרים בארץ, להרחבת היישוב ולפיתוחו.
בשנת תרצ"א (1931) נשא לאשה את לאה בת ר' עמרם כהן (גם היא ממשפחת דורות של ותיקי היישוב. ראה את הערך של הסבא שלה, ר' מנחם מנדל הכהן, כרך ג', עמוד 1491).
פעילותו הכלכלית התחילה בייסוד חברה בשם "הסוכנות המרכזית" (להספקת קרקעות לבנין).
המשיך כאחד ממנהלי חברת "קהילית ציון" האמריקאית, שגאלה ומכרה אדמות עפולה, בלפוריה והרצליה. אח"כ כמנהל חברת "בנין הישוב", שגאלה ומכרה קרקעות בירושלים ובגליל, והודות לשיתוף נכבדים ערבים במועצת ההנהלה הוקל לה לגאול קרקעות מידי ערבים.
בתקופת הגאות הכלכלית לרגל העליה הגדולה של בעלי-אמצעים מגרמניה יסד ב-1935 את "הבנק הלאומי של ארץ-ישראל". בחירת השם היתה מוצלחת מאוד, שכן להמוני העם קסם הכינוי הפטריוטי, ואילו כלפי יוצאי אירופה עשה רושם של אחריות ממלכתית או ציבוריתלאומית בניהול העסקים. אך דווקא מפני טעם אחרון זה אסר הנציב העליון ב-1938 את השימוש בשם זה, ומאז נקרא העסק בשם "החברה הארצישראלית לפיננסים ולנאמנות בע"מ". במסגרת עסק זה פעל רבות למשיכת השקעות הון בקרקעות ובבנין ובפיתוח. עוד ב-1937 רכש מאות דונמים אדמות חול באזור החוף של הרצליה (מה שנקרא כיום "הרצליה-פיתוח"), וכן יסד וניהל בענף זה את החברות "אחוזת ראובן" ו"ישראל נתן".
בפעילותו בבניין היישוב ראה את עצמו ממשיך פעלם של אבותיו, המייסדים הראשונים, וגאוותו היתה עליהם. הירבה לעזור לאביו בחומר וברוח בעבודתו בחקר תולדות היישוב, וביחוד במאמץ לחשיפת אסמכתאות מוסתרות או מטושטשות לשם הבחרת חלקם האמיתי של אישים שונים בדורות הראשונים, בנקודות שצאצאיהם בדורות האחרונים נחלקו בהן. במגמה זו עזר להוצאת שני ספרי-יסוד תעודתיים: "חזון ציון" (תולדות עליית תלמידי הגר"א - תש"ז), ו"מוסד היסוד" (פעלי הראשונים בבניין היישוב האשכנזי בירושלים - תשי"ח), וביחוד אחרי פטירת אביו המשיך ופעל בעצמו והפעיל אחרים באיסוף חומר ובחקירתו ובעיבודו.
תרם לאוניברסיטת "בר-אילן" מאה אלף ל"י לייסוד קתדרה להוראה ולמחקר בתולדות היישוב, ונוסף לכך השפיע על ידידיו שיתרמו כספים לסטיפנדיות בשביל תלמידי האוניברסיטה שיצטיינו בעבודות-מחקר בתולדות פעלם של תלמידי הגר"א ויורשיהם ביישוב האשכנזי בירושלים. ובזמן האחרון שבחייו פתח ביזמה חדשה להעלאת עצמותיהם של הגר"א ובעל ה"תניא". ביזמתו נערך באלול, תשי"ט, במלון המלכים בירושלים כינוס מפואר של צאצאי העולים הראשונים, תלמידי הגר"א והנלווים אליהם, לרגל מלאות 150 שנה לעליית הפרושים. תמך במפעלי תורה וחסד של היישוב הישן והעניק להם תרומות גדולות מיוחדות לזכר אביו.
היה חבר פעיל במפלגת הציונים הכלליים, תומך במפעליה, חבר הנהלתה, ציר לקונגרסים ציוניים וחבר הוועד הפועל הציוני, ואחרי האיחוד - חבר המזכירות של המפלגה הליברלית.
היה ממייסדי וחבר הוועד הפועל של התאחדות בניהישוב בא"י.
מהמאמץ הרב והרב-צדדי נפל ב-1961 למחלת-לב קשה, ואחרי שהחלים ממנה התעלם מאזהרות הרופאים וחזר למאמץ הרב בעסקים ובעיסוק בתולדות היישוב, אך לא עלה בידו להימלט מתשלום המחיר.
נפטר בתל-אביב, כ"ב ניסן, תשכ"ג (16.4.1963), ובהתאם למשאלתו האחרונה הובא לקבורה ליד הוריו בהר המנוחות בירושלים.
צאצאיו: ראובן-ישעיהו (פסל אמן), אביגיל-טובה אשת אלכסנדר ינובסקי, מרים ליאורה.
משה אשד (וסרמן)
נולד בתל-אביב, י"ח כסלו, תרפ"ז (24.11.26).
לאביו ר' יוסף זונדל וסרמן (ראה כרך ד', עמוד 1645), דור ששי להגרי"ז מסלנט זצ"ל, כרך א', עמוד 284) שעלה לארץ לפני 125 שנה (בשנת תקצ"ח-1838) ולאמו חנה בת הרב אליהו לנדא ז"ל (נכד הגר"א מווילנא זצ"ל כרך א', עמוד 116), דור ששי לרבי אברהם הדיין משקלוב, אבי משפחת ולפינזון - בן זאב. מראשוני העולים מתלמידי הגר"א בשנת תק"ע.
קיבל חינוך בביה"ס ביל"ו בת"א.
מדריך בצופי העדה, "חבר ההגנה" משנת 1941.
נשא לאשה את מאירה בת ר' פישל שנלר. השתתף בהתקפה על שרונה, שבה נהרגו 4 מחבריו.
נתפס על-ידי האנגלים בשובו פעם משיעור בהגנה