יחזקאל הר-דונג (וקסברג)
נולד באושביץ (פולין), ט"ו שבט, תרנ"ט (24.2.1899).
לאביו יעקב יוסף וקסברג ולאמו רייזל בת ראובן גיטריידר קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה.
היה פעיל בארגוני נוער ציוני.
עלה לארץ בינואר 1920.
עבד כפועל חקלאי.
בשנת 1923 היה מרכז לשכת עבודה בזכרון-יעקב.
בשנת 1925 נשא לאשה את שרה בת שמעון יוסף יעקובוביץ (נפטרה בכרכור, ביום כ"ב טבת, תשי"ג 9.1.1953) ובשנת תש"ך (1960) נשא בזיווג שני את חנה בת חיים לנדאו. עבד בייבוש ביצת כברה ונהלל.
עבד כפועל בסלילת כבישים (חיפה-ג'דה, זכרוןיעקב, בנימינה).
היה חבר בקיבוץ.
בשנת 1944-46 שירת כנוטר.
כיום חקלאי בכרכור.
צאצאיו: איתן הר-דונג, חגיה אשת יוסף בן-ישראל.
יצחק-הירש אזולאי
נולד בירושלים, כ"ח סיון, תרנ"ח (28.5.1898).
לאביו יהודה-דב שיין-אזולאי (מצד אביו מצאצאי החיד"א - ראה ערכו בכרך זה) ולאמו פייגה בת יצחק-צבי דגנשיין (ממשפחת רבנים מפולין, קרובתו של נחום סוקולוב). למד בחדר ובישיבה, ובלימוד בבית השתלם בסתר בהשכלה כללית.
בראשית מלחמת העולם הראשונה היה בין המגורשים למצרים בשל נתינות זרה (בריטית). שם תפס עמדה במנגנון שטיפל במגורשים במחנותיהם והיה מנהל אחראי של מחסני המזון והמאפיות, שהחזיקו השלטונות לצורך זה. הוצע לו לעבור למשרה אחראית במימשל הבריטי בקפריסין, אך סירב, מחשש שלא יוכל לקיים שם אורח-חיים יהודי מסורתי, - ואחרי המלחמה חזר לארץ.
בשנת תרפ"א (1921) נשא לאשה את מרים בת אב רהם וחנה וואלעס (ראה ערכה בכרך זה).
יסד את משרד-הנסיעות הראשון "קדימה" שהתפתח במשך הזמן לקואופרטיב "אגד".
ב-1931 ייסד את חברת-המניות "נשר" בירושלים.
בימי מהומות תרפ"ט (1929) השתתף בהצלת שרידי אנשי מוצא שהותקפו על-ידי אנשי הכפר הערבי קולוניה, וגם במהומות תרצ"ו (1936) ואילך העבירו במוניותיו נשק לנקודות-המוקד בירושלים, והידיעות על תכניות האויב, שקלט לרגל קשריו עם ראש-העיר הערבי ראג'יב נשאשיבי , היה מעביר ל"הגנה".
ב-1942 עבר לרמת-גן והיה אחד מבעלי הקולנוע "רמה", פעיל בענייני המקצוע. ובמידותיו האציליות היה משפיע ליישב סכסוכים ועוזר בסתר לנצרכים.
נפטר ברמת-גן, י"ז ניסן, תשכ"ג (11.4.1963) והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.
צאצאיו; רבקה אשת ח. ברזניצקי, יהודה.
רחל ויהושע בלשניקוב
נולדה בצפת בשנת תרמ"ב (1882).
לאביה עמרם הרצוג ולאמה אסתר בת יהודה ליב. בשנתה ה-5 נתייתמה מאביה. והאם עם 5 יתומים (3 בנים גדולים מרחל, היא ועוד אח קטן ממנה) ירדה למה שהיה אז הגרעין הראשון (בצורת חוה בשם "שושנת הירדן" על אדמת הבארון) של המושבה משמר הירדן, אל האחות הגדולה פיגה אשת הרשל שניידר, שהיו מהמתיישבים הראשונים. תנאי הדיור (בבקתות בנויות מעפר) והבריאות (מלריה וחוסר כל עזרה רפואית) היו למטה מכל רמה אנושית - כידוע מתולדות המושבה בראשיתק. שלושת הבנים הגדולים (נערים בגיל לימודים תיכוניים לפי תנאי זמננו) עבדו בשכר-יום בראש פנה וביסוד המעלה. והאם היתה מיילדת במושבה ובסביבה, ואף על רחל הקטנה הוטל עול העמל במשק הבית (יחד עם אחיה הקטן ממנה היו מביאים מים מהירדן בפח תלוי במוט על כתפי שניהם). בשנה הראשונה לקיום לימודי בית-ספר בבית-הכנסת לא נתקבלו הבנות, אבל מהשנה השנייה ואילך למדה גם היא, בין יתר הבנות.