גם אחיה הגדול, אשר קשרי ידידות עזים היו ביניהם, נמשך אחריה. כאשר האח נשפט למאסר בגלל החזקת נשק ניסו הוריה להוציאה מהתנועה, אך כשהעדיפה לחיות מחוץ לביתם, בבתי ידידים שהבינו יותר לרוח בניהם ובנותיהם השלימו הוריה עם רצונה העז.
בחורף עלתה לירושלים לפי צו מפקדת לח"י. השתתפה בפועל בקרבות צובה, מלחה, דיר יאסין, ליפתה, וביתר כיבושי לח"י. שפעה והשפיעה מרץ ואומץ במלחמת גבורה למען חירות ירושלים. ברשימות יומנה באו לידי ביטוי רחשי לבה צמא החיים והיופי וקסום החזון הלאומי.
ביום ו' אייר, תש"ח (15 במאי, 1948) פרצה בין הראשונים לכיבוש נוטר-דם, כקרש קפיצה לכיבוש העיר העתיקה.
בימי ההפוגה ירדה לבקר אצל הוריה וחזרה לשירות בירושלים, בימיה האחרונים שימשה כאחראית למחסן הנשק במתנה לח"י ונספתה בהתפוצצות כשחברים לא דייקו בשמירת ההוראות לזהירות, ביום י"ח בתמוז, תש"ח (25.7.1948), נקברה בסנהדרין בירושלים.
בכ"ה אלול, תשי"א (26.9.1951) הועברה גופתה להרהרצל בירושלים.
עמנואל אזולאי
נולד ביום כ''ה אב, תרצ"ה (8.8.1931) בתל-אביב. לאביו נסים אזולאי ולאמו אביגיל. למד בבית הספר העממי ''תחכמוני". בהיותו בן 7 מת עליו אביו והמשפחה היתה נתונה בדחקות באין מפרנס עיקרי. גדל בבית סבתו.
היה נער ביישן ופחדן. היה לו קול ערב ושר במקהלת בית הכנסת.
הפסיק את הלימודים בהיותו בכיתה ו' והתחיל לעבוד.
עבד בבית החרושת ליציקה "סדן" והיה אהוב על מנהל בית החרושת ועל כל העובדים.
בערבים היה מבקר בקן ה''מכבי" ועסק בהדרכה. התמסר לנגינה במפוחית פה וגיטרה וניגן בתזמורת "מכבי".
בן 16 וחצי הצטרף לארגון הצבאי הלאומי (אצ''ל). בלי להתאונן על כך עבד כל הזמן למען אמו ואחיו הקטנים. בפרוץ המאורעות שמר לילות שלמים בעמדות מסוכנות בגבולות תל-אביב. נתגלה כלוחם אמיץ. מאצ"ל עבר לתנועת לח"י.
בצה''ל שירת בחטיבת יצחק שדה, ביחידת שריונים. שם הכינוי שלו: ''מנו".
נשלח לקורס מפקדי כיתות וקיבל דרגת סמל ראשון ועמד לעלות לדרגת סמל. אולם ויתר על הדרגות והעדיף להישאר עם חבריו לנשק כטוראי. מפקדו רצה לשחררו מהצבא בגלל גילו הרך (16 וחצי) באמתלה שהוא חולני (היה נער חלש) אך הוא סירב בכל תוקף ועמד על כך שישלחו אותו לחזית. השתתף בקרבות יפו, רמלה ולוד. בסיסו היה בבן שמן.
מאוחר יותר הועבר לנגב ונלחם בקומנדו לכיבוש "עיראק א-סואידן". נפל בכ"ה כסלו תש"ט (27.12.1948) ב"עוג'ה אל-חפיר". היה קבור זמנית בחלוצה וביים 20.8.1949 הועברה גופתו למנוחת עולמים בנחלת יצחק.
בת-שבע אלטשולר
נולדה בתל-אביב, י''ח בתשרי תרפ"ט (2.10.1928). לאביה יהודה אלטשולר ולאמה מסיה (ממשפחת רבנים בליטה).
אחרי שגמרה בהצטיינות את הגימנסיה ''השכלה" החלה ללמוד משפטים.
חיבבה את הספרות היפה והרבתה לחבר שירים. חלק מפרי עטה נדפס בעתונות בעודה בת 17, כגון: "צפיה" - ב"דבר", שתי טרצינות - ב''הארץ" וכו'.