נשא אשה והיה חבר ה"הגנה".
בימי המאורעות והמלחמה היה תמיד בדרכים בשירות ה"הגנה". זמן מה עסק ברכישת מכוניות צבאיות ובהעברתן לרשות יחידת ה"הגנה". כשהותקפה השיירה בדרך בין חיפה לתל-אביב ליד הכפר "גבע" ביום י"ז אדר ב', תש"ח (28.3.1948) והוא נהג במכונית צבאית נפל ליד ההגה. למחרת היום נקבר בנחלת יצחק.
השאיר אשה ושני ילדים.
אהרן מזרחי
נולד ביום ד' אדר, תרצ"א (21 בפברואר, 1931) בפאריס, בירת צרפת.
לאביו חיים מזרחי ולאמו רגינה. גדל בשטרסבורג ולמד שם בבית-ספר עממי.
בימי מלחמת העולם השניה עברה המשפחה לספרד ושם למד בבית-ספר צרפתי בברצלונה.
בתום המלחמה חזר עם אחיו לפאריס והמשיך בהשתלמות.
התחיל לעבוד בפקידות.
כשהגיע אליו שמע מלחמת השחרור בארץ, עזב את אחיו ועלה לארץ ב-11 ביוני, 1948, כאיש המח"ל.
נפל ביום י"ד תשרי, תש"ט (17 באוקטובר, 1948) במערכה נגד מצרים, בה נפגע בכדור בירכו ובחזהו. נקבר למחרת היום בכפר ורבורג.
משה חי דקנוף
נולד בירושלים, כ"ד אדר א' תרס''ה (1.3.1905). לאביו יחזקיהו דקנוף (מבוני שכונת הבוכרים בירושלים) ולאמו ברוריה בת נתנאל דוידוף. קיבל חינוך מסורתי.
עסק בתור קבלן לבניינים, ולקח חלק פעיל בבניין העיר החדשה בירושלים. בנה בתים ובתי-חרושת. בעיקר בתים זולים בתשלומים -נוחים למחוסרי אמצעים.
רעיתו: ויקטורין בת משה בנעים. חבר ועד מושב זקנים הבוכרי בירושלים.
בשנת 1932 עבר לתל-אביב והמשיך לעבוד בתור קבלן, והקים בתים ותעשיות כנ"ל.
ברחוב סלמה בתל-אביב בנה את בית הכנסת "מדרש שלמה".
עסקן בעדה הבוכרית, ומגיש עזרה לנצרכים בסידורם בעבודה, בדירות וכו'.
צאצאיו: ברוך, יגאל, רחל (מאמם: דבורה בת ריבי משיניוף). ראה תמונתו בעמוד 4360 בכרך זה.
יוסף זלוצ'בסקי
נולד ביום כ"א בתשרי, תרצ"ב (2.10.1931) בתל-אביב. לאביו יחיאל זלוצ'בסקי ולאמו שרה. למד בבית-ספר עממי דתי, ובעודנו ילד התייתם מאביו.
בן 13 הצטרף לתנועת המחתרת של "לוחמי חירות ישראל". הדביק כרוזים והפיץ חומר תעמולתי וכו'. חבריו נהגו לבנותו בחיבה "יוסקה הצוחק", בשל צחוקו שלא מש מעל פניו.
היה שומר דת ומסורת.
עבד בפקידות.
בן 14 סיים קורס ברעננה ונתפס על ידי הבריטים, ירה בהם, אסרוהו ונידון למאסר עולם, ועד צאת הבריטים מהארץ ריצה את עוונו בעתלית.
יומיים לאחר שחרורו הצטרף לצבא הגנה לישראל, בהעלימו את גילו הצעיר. שירת בפלוגת קומנדו באחד הגדודים והשתתף בכיבוש "לוד", "רמלה", "בית-נבאלה".
בפריצת הדרך לנגב בקרב "עיראק א-סואידך"ובקרב "עוג'ה אל-חפיר" נפגע בזחל שנסע בו והודלק. נפצע קשה והועבר לבית החולים בבאר-שבע ושם מת ביום כ"ה כסלו, תש"ט (27.12.1948). היה קבור זמנית בחלוצה, ביום 20.7.1949 הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בנחלת יצחק.
משה טננבוים (ארזי)
נולד ביום ה' אייר, תר"ץ (3 במאי, 1930) בשכונת נוה שלום בתל-אביב.
לאביו ברוך דוד ולאמו שרה .
בשנות לימודיו הראשונות עברה המשפחה לתל-אביב בה גמר את בית-הספר העממי והוכרח לפרוש מלימודיו בשל מצבם הכלכלי הירוד של הוריו.
החל לעבוד כמסגר ולאחר שנה חזר ללימודיו והתמסר לחקלאות. אהבתו לטבע ועירנותו החברתית עיצבו את תכניותיו לעבוד במושב לאחר המלחמה.
בן חמש עשרה נכנס לארגון לח"י ובן 16 נאסר על ידי הבריטים וישב בלטרון כשנתיים.
בשבועות מאסרו האחרונים ישב בעתלית ושוחרר בעזוב הבריטים את הארץ לאחר הכרזת המדינה.