עם השחרור, חתר להגיע לארץ ישראל. זמן רב נאלץ להתמהמה ולשהות באיטליה עד אשר זכה והגיע לחוף הארץ באניה פלמ"ח ב-15 במאי, 1946 אך כאן הותקפה אניתם על ידי הבריטים ותחת מטר כדורים קפץ המימה והגיע לחוף, אך נתפס ונשלח לקפריסין.
בחזרו לארץ לא היתה דרכו סוגה בשושנים. תחילה עבד כצלם ולאחרונה עבד בבית חרושת למיצי פרי הדר בכפר סבא, תמך גם באמו ובסבתו שהשתכנו בכפר סבא.
הצטרף למחתרת לח"י, ועם ייסוד צה"ל נספח אל שורותיו.
השתתף בקרבות "יהודיה", "לוד", "רמלה", ואחר כך בקרבות הנגב. נפל כמקלען בקרב "עיראק-אלמנשיה" ביום י"ג תשרי, תש"ט (16.10.1948). הובא לקבורה זמנית בגת. ביום 29.9.1949 הועברה גופתו למנוחת עולמים בבית הקברות בנחלת יצחק.
פרחי כהן
נולד ביום כ"ד חשון, תרפ"ו (11.11.1925) בקהיר שבמצרים.
לאביו יחיאל כהן ולאמו יונה. הגיע לארץ בסירת מעפילים בשנת 1933. למד בבית-ספר עממי בתל-אביב. למד את מלאכת הריצוף ועבד בה. הצטרף בנערותו למחתרת לח"י. התאמן מהר ותבע בתוקף שישתפוהו בפעולה קרבית. נתפס בשעת פיצוץ בית המלאכה של רכבת חיפה ונידון למוות. פסק הדין הוחלף למאסר עולם.
בהיותו בבית הסוהר בירושלים השתלם בלימודים, הוסיף ידיעות ובגר מבחינה חברתית.
בסוף 1947 הצליח לברוח מבית הסוהר דרך מנהרה ולהצטרף שוב לארגונו.
פעל בעיקר כמדריך והוכשר לכך הודות לאהבת האדם שקיננה בלבו יחד עם רוח לחימה ללא חת.
במחתרת היה ידוע בכיניי "בני".
משהתגייס עם לח"י לצה"ל צורף לחטיבת הפשיטה והשריון, גדוד הקומנדו, השתתף בכל הפעולות של הגדור במרכז, בדרום ובנגב.
נפל ב"עוג'ה אל-חפיר" ביום כ"ד בסלו, תש"ט (26.12.1948). היה קבור זמנית בחלוצה וביום כ"ג בתמוז תש"ט (20.7.1949) הועברה גופתו למנוחת עולמים בבית הקברות בנחלת יצחק.
בנימין שלום
נולד ביום י"ט באייר, תרפ"ד (23.5.1924) בעיר העתיקה בירושלים.