הובא לארץ בעודו תינוק.
גמר בי"ס תחכמוני.
בשנת 1941 הוא מצטרף כנוטר במשרת היישובים.
שנתיים לאחר מכן מצטרף לשורות לח"י. מאז ועד יום מותו לוחם אמיץ וחסר פניות במלחמה נגד הכובש הבריטי. משתתף ברוב פעולות הקרב של המחתרת.
משוכנע שכל פעולה, מקרבת את שחרור הארץ. על כן שש אלי קרב. מעז ללא רתע.
הפעולה האחרונה בה השתתף ובה מצא את מותו, היתה על בתי המלאכה של הרכבות בחיפה, ביום י"ט סיון, תש"ו (17.6.46).
פעולה זו, שהיתה מן הסדרה של פגיעה בעורקי התחבורה של האויב, היתה בקנה מידה גדול יותר והשתתפו בה יותר מאלה שביצעה המחתרת עד כה.
היה בחוליית הפורצים. כדרכו פורץ הוא ראשון, ומיד לאחר זאת שומעים חבריו קריאה "נפגעתי !" הוא נפגע ע"י מארב נסתר מאחורי אחד הקרונות.
אם באים אנו לספר אודות מלחמת השחרור לא ייפקד מקומו של חיים ריבנבך בין מחולליה. כי בדמו ודם חבריו מושתתת מדינת ישראל.
נשא לאשה ב-1945 את רחל בת יוסף ולאה כהן, מוותיקי תושבי טבריה.
בנו: אליהו (נולד כ"ב טבת, תש"ו).
חיים אפלבוים (אלימלך)
נולד בלוצק (רוסיה), י"ח אייר, תרפ"ה (1925).
לאביו אשר בן יצחק דב ותמר רחל לבית קוגל (הסבא יצחק דב היה מחסידיו הוותיקים של הרבי מקוצק. חי ונפטר בירושלים, בי''ד ניסן, תש"ט) ולאמו הניה בת חיים סנגל ואהובה לבית מצניק מלוצק.
הוצא לארץ ע"י הוריו בהיותו בן כמה חדשים.
למד וגמר בית ספר תחכמוני. היה פעיל בצופי העדה.
בהיותו הוגה ותאב דעת, לא חדל מללמוד ולטרוף ספרי הגות במטרה להשלים השכלתו.
מצב היהודים בארץ, מעמדם ביחס לבריטים וחוסר יכולתם להחליט ולפעול לגורל עצמם וגורל יהודי הגולה - הביאוהו לראות את האנגלים בארץ באורם האמיתי, דהיינו, אין האנגלים נושאי מנדט לעזרת היישוב היהודי, אלא נושא אמתלת מנדט על מנת לשלוט על הארץ והעם היהודי בשרירות יד.
בזמן ההוא, כאשר רוב רובו של היישוב ומנהיגיו ראו בבריטים ידיד אשר לא תמיד נוהג בנו יפה אך אשר בלעדיו אין אנו יכולים להתקיים, היה מעשה רב לראות את האנגלים כאויב וככובש ארצנו.
בהיותו בעל מוח בהיר ומצפון ער ורגיש כלפי עמו, חיפש למצוא את המעשה הרצוי למחשבה הנכונה. הוא מצא הזדהות רעיונית במחתרת, הצטרף אליה עוד טרם היה שמה לח"י.
מיד שקע כל כולו בעבודת המחתרת, כל מעניייו בה. בהיותו איש מחשבה ואידיאולוג הציגוהו לתפקידי חינוך, הדרכה אידיאולוגית וגיוס. בעבודה זו שימש זמן רב. אך לא איש כחיים מרוצה יהיה מעבודה זו בלבד. ראה עצמו עושה חצי מלאכה באשר הוא מטיף בלבד. שאיפתו היתה גם לבצע. להשתתף בפעולת קרב ממש. נאבק זמן רב על זכות זו. עד אשר מרכז לח"י נעתר לו. השתתף בפעולות קרב רבות, ביניהן: התקפה על הסי. אי.די. בירושלים, התקפה על שדות תעופה, פיצוץ גשר נעמן שליד עכו ועוד...
המבצע להריסת בתי המלאכה של הרכבות - אשר חיוניים היו עבור מהלכן התקין של הרכבות לגבי השלטון הזר - בה היה סגן מפקד הפעולה, גורלית היתה עבורו ועבור חבריו.
בעוד כל שלבי הפעולה הצליחו ובוצעו לפי התכנית - נכשלה הנסיגה. אוטו המשא המשוריין נתקל במארב של אנשי צבא בריטיים אשר פתחו באש קטלנית על נסוגי הפעולה. אחד-עשרה בחורים נפלו באש זו ורבים אחרים נפצעו. חיים זכה לצאת מתופת זו ללא שרטת.