הרב אליהו שולזינגר
נולד בקופיציניץ (גליציה) בשנת תרל"ח (1878). לאביו ר' משה נח שולזינגר (יליד טירוספול, רוסיה) ולאמו חיה בת אהרן בנימין זאב מאירסון. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה והוסמך לרבנות. בעיר צ'רנוביץ (רומניה) שימש במשך 42 שנה בתור שוחט, דיין ורב. בבוקרסט (רומניה)- שירת בתור רב באגודת החרדים במשך שנה.
בשנת תר"ס (1900) נשא לאשת את זיסל בת אליעזר דב שכטר. בשנת תש"ח (1948) עלה לארץ.
רב בשיכון ג', בבני-ברק.
מחבר הספר "יד-אליהו" (הופיעו שני חלקים. כרך ג' כטיפול). קיבל פרס הרב קוק.
מחסידי ותיקי סדגורא. ידיד וחסיד האדמו"ר פרידמן (ראה בכרך זה, בעמודים 54188-418).
צאצאיו: אליעזר שכטר (סגן ראש עירית תל-אביב, ראה כרך ה', עמוד 2201), חיה אשת ד"ר משולם שפסר ברמת-יצחק.
יהודה קריניצי
נולד בתל-אביב, בשנת תרע"א (1911).
לאביו אברהם קריניצי (ראש עירית רמת-גן. ראה כרך שני, עמוד 810) ולאמו בתיה בת אברהם קרסוקוב. קיבל חינוך עברי, חניך הגמגסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב.
מתלמידיו הראשונים של אמיל אבנרי, מיסד הקלוב "בני-לאונרד" לספורט.
היה פעיל בארגוני הספורט בתל-אביב וברמת-גן.
השתלם בתעשית העץ והרהיטים.
כיום, מנהל בית החרושת לנגרות ורהיטים א. קריניצי ברמת-גן.
במאורעות תרצ"ו היה בין הראשונים שהתנדבו לקבוצת הגפירים למלחמה בכנופיות הערביות.
לפי צו המוסדות הלאומיים התגייס לצבא הבריטי. השתתף בקרבות של הבריגדה היהודית באיטליה בכל החזיתות.
נשא לאשה את יפה בת ישראל נליק. היה ציר קופת חולים מכבי בועידה שהתקיימה בתלאביב.
ב"הבקר" פרסם מאמר על "תערוכת הרהיטים שלאחרי המלחמה", וב"ידיעות אחרונות" על "תערוכת הרהיטים של המחר בארצנו".
בנותיו: תמר, ליאורה.
שמואל אליהו וינברג
נולד בוורשה (פולין), י"ח תשרי תרפ"ג (10.10.1922).
לאביו הרב אברהם וינברג (האדמו"ר מסלונים) ולאמו שושנה בת ר' דוד וידנפלד. קיבל חינוך מסורתי, תיכוני וכלכלי.
בשנת תרצ"ה (1935) עלה לארץ.
ממיסדי פרחי אגודת ישראל.
מראשי ברית החשמונאים.
היה חבר ארגוני המחתרת, עציר בלטרון וברפיח.
בשנת תש"ט (1949) נשא לאשה את אסתר בת הרב משה אקשטיין , אב"ד ור"מ בסרט (צ'כוסלובקיה) זצ"ל.
סגן יו"ר פועלי אגודת ישראל בבני-ברק.
יו"ר ועד בית הכנסת "קהל חסידים" בבני-ברק.
גזבר עיריית בני-ברק.