ישראל המנדאטורית - 11 שנה, ו-14 שנים במדינת ישראל). "דבר" מיום 2.9.62 ו-"מעריב" מיום 7.9.62 פירסמו מאמרים להערכת ציון יובל זה. השופט קסאן ישב במשפטים מפורסמים רבים, ביניהם במשפט הכומר הקופטי (ריגול) וד"ר קלי המנוח (מרמה) בבית המשפט המחוזי בירושלים; במשפטו של אהרן כהן משער העמקים (ריגול) ובמשפט של 10 ערבים מכפר עראבה (ריגול) בבית המשפט המחוזי בחיפה, ועשרות משפטי רצח בירושלים, חיפה ותל-אביב.
נתמנה על ידי שר המשפטים ושר החינוך והתרבות כבורר יחיד לברר את הסכסוכים שנפלו בין מורי ותלמידי בית-הספר התיכון בכפר יאסיף לבין מנהלו.
פירסם כמה מאמרים על נושאים משפטיים בכתבי עת שונים: "דבר", "הארץ", ''מולד", חיקרי עבודה של הסתדרות העובדים הכללית, ''האנציקלופדיה העברית הכללית", ועוד.
בשנת תש"ך (1960) יצא לאור ספרו "הורשעו וזוכו" (בהוצאת "דביר"). בשנת תשכ"ב (1962) יצא לאור ע"י הוצאת "צ'צ'יק" ספרו "פסקים נבחרים של השופט גד פרומקין". שליקט, ערך ותרגם מאנגלית לעברית, ובצירוף הערות והסברים. ההקדמה לספר ע"י השופט אגרנט, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון.
ממשיך ליטול חלק פעיל בחייה הציבוריים של המדינה. שימש כחבר בוועדה למינוי שופטי שלום מאז קום המדינה ועד אישורו של חוק השופטים בשנת 1955.
כיהן כנשיא ארצי של "בני ברית" בשנים 1952-56.
כיום הוא מכהן כסגן נשיא עולמי של "בני ברית".
חבר הנהלת "ברית עברית עולמית".
חבר בועד "אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בחיפה שיסד בשנת 1938 ועמד בראשה עד העברתו לתל-אביב.
חבר ועד הפועל של אגודת "הבונים החופשים" בישראל.
חבר הנהלת "יד ושם", רשות הזכרון לשואה ולגבורה; חבר הוועדה לציון חסידי אומות העולם.
נסע לארה"ב בשליחויות שונות מטעם "בני ברית" וארגונים אחרים ולאחרונה היה בארה"ב בשליחות משרד החוץ והרצה במסגרת ההסברה "ורצון טוב" באוניברסיטאות ובבתי ספר למשפטים, בכנסיות, בהסתדרויות של עורכי דין ולפני שופטים, ומועדוני "רוטארי" ושל "הבונים החופשים", בעשרים ערים - בתשע מדינות.
אפרים צורף (זלוטניק)
(הוספות ותיקונים לערך שלו בכרך ד', עמוד 1874) נולד ט"ו בסיון תרס''ג.
שם אמו: מרים בת ליב טאוב. מרצה ומנהל "בינאור" - המכון לסרטוני לימוד בגבעתים.
מורה וסופר. עוסק בספרות והוצאת תקליטים לכיתה.
עורך מתנדב לספר "גלעד" לקהילת רציונז'.
סיפורים נוספים שחיבר: "גביעי זהב", "אנשי מופת", "התשבי", "רועי ישראל", "ש"י עגנון - האיש ויצירתו" (ע"י הוצאת "ניב"), "אגדות הגליל", "אגדות ירושלים" (הוצאת "זליקוביץ"), "אגדות מצדה", "אגדות אילת", "הבעש"ט", "חוזה מדינת ישראל", "מפתח הפלא", "סוס ורוכבו" (בהוצאת "שמעוני"), "סולם של זוהר", "אגדת הכנור" (בהוצאת "בינאור").
זכה בפרס גבעתים לספרות.
פירסם מאמרים גם ב"בצרון" (ניו-יורק), "הבמה" (של "הבימה"), "כתובים" (שבעריכת שטיינמן ), "עתידות" (שבעריכת אשר ברש) , "הפועל-הצעיר'', "במישור", "הצופה לילדים", "מחניים" (הוצאת צה"ל), "שדה חמד" (הוצאת מורי ממ"ד).
במאסף א' של אגודת הסופרים 1960 ועוד.
בתו: עדנה אשת יהודה ברוננברג
יוסף קיטאי
(ראה כרך י"א, עמוד 3771 וכרך י"ב, עמוד 4118) גם לכרך זה (ולהכרך הקודם) נתן ידו למפעל, ע"י התענינותו באוסף חומר (ע"י השאלונים) ותמונות מאישים שונים בארץ, שהיה צורך לעוררם ולזרזם בהגשת הערכים. מר קיטאי, כעסקן צבורי במפעלים שונים, עשה את עבודתו בנאמנות ובמסירות רבה. ואני רואה חובה נעימה להודות לו בזה.