העליון גנראל וואקופ בביקורו בתערוכה, בקשר לעליית יהודים שונים מהתופת הגרמנית. אחרי כן עבד בבניית המוסך הראשון של "המעביר" (כיום, חברת התעבורה "דן").
בין מעצר למעצר בעניינים פוליטיים ועל מנת להסוות את כתובתו נשלח לתקופה קצרה לקיבוץ "מסריק" בעמק יזרעאל, ועבד שם ביחד עם חברים שונים מצ'כוסלובקיה - בלילות ובסתר בפתיחת צינור המים - שהבריטים אסרו את בנייתו עד העוגן הסמוך.
ד"ר ארתור בירם
(כרך ד', עמוד 1696) שם אמו : חוה (אוה) לבית נויפלד (ולא חיה בת חיים טומשבסקי, שזה שם אביה של אשתו).
לוי אשכול (שקולניק)
(כרך ד', עמוד 2022) ממקימי ומנהלי החברות: "ניר", "מקורות", "שיכון" ו"עמידר".
עם קום המדינה נתמנה למנהל משרד הבטחון.
מ-8 לאוקטובר 1951 היה שר החקלאות.
מ-25 ליוני 1952 עד 26.6.1963 שר האוצר.
כמה פעמים ראש הממשלה בפועל.
יו"ר ועדת השרים לענייני כלכלה.
ביום 26.6.1963 אושר בכנסת כראש הממשלה (השלישי) ושר הבטחון.
ד"ר בנימין הלוי (לוי)
(כרך י"א, עמוד 3875) במאי 1963 הומלץ ע"י הוועדה לכהן כשופט עליון ונתמנה ביום 27.5.1963 ע"י נשיא המדינה לכהונת שופט עשירי לבית המשפט העליון בישראל.
משה שרת (שרתוק)
(כרך ג', עמוד 1113) בשנות 1948-56 שר החוץ של מדינת ישראל.
בשנות 1955-54 ראש ממשלת ישראל.
ראש הוצאת "עם עובד".
חבר מרכז מפא"י מיסודה.
יו"ר הסוכנות היהודית.
ע"כ : "משוט באסיה", "בשער האומות".
יעקב רימון
(ראה כרך ראשון, עמוד 103) הוציא לאור את הספרים הבאים : "הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל" (מונוגרפיה), ירושלים, תרפ"ד (בהוצאת פנחס בן צבי גראייבסקי, בסידרה "זכרון לחובבים ראשונים"); "שולטנה" (סיפור) תל-אביב, תרפ"ד (בהוצאת רפאל תורג'מן); "השתפכות" (שירים), תל-אביב, תרפ"ה (בהוצאת שלמה מאיר אנושי); "ארצי" (שירים), ת"א, תרפ"ח (בהוצאת פסח ודבורה גלנטר, דפוס "התחייה") ; "ארצנו הקדושה" (סיפורים וציורים), ת"א, תרצ"ה (בהוצאת "תורה ועבודה"); "הנציב היהודי", ת"א, תרצ"ו (בהוצאת "היסוד"); "יהודי תימן בתלאביב", ירושלים-ת"א, תרצ"ו (בהוצאת פנחס בן-צבי גראייבסקי) ; ילדים בעוני" (מיומנו של עובד סוציאלי), ת"א, תש"ו (בהוצאת "ספרית-ראשונים", דוד תדהר); "סנה" (שירים), ת"א, תש"ו (בהוצאת התאחדות "בני-ציון" לשכת "משה''); "חוליות בשרשרת'', ת''א, תשי"ז (בהוצאת הספרים "נצח"); "השחר רן" (שירים לילד ולנער), ת"א, תשכ"ג (בהוצאת הספרים מרדכי ניומן).
פעולה ציבורית (השלמה): בשנת תר"פ שימש מזכיר כבוד של ועדת העלייה של הסתדרות "המזרחי הצעיר" בת"א ויפו, שהיו"ר שלה היה י. ל. פלסר ז"ל ; (ראה כרך ד', עמוד 1630).
בשנת תרפ"א שימש מזכיר הועדה להקמת ביתיתומים בתל-אביב שליד מועצת הקהילה, כשהיו"ר של הוועדה היה המורה והעסקן אליעזר פאפר ז"ל ; ממייסדי בית ההבראה "שלוה" ע"ש יהושע ואולגה חנקין ז"ל (ראה כרך א', עמוד 95 וכרך ב', עמוד 752).
שימש במשך שנים נשיא לשכת "משה" של התאחדות "בני-ציון", חבר המרכז שלה בארץ-ישראל ומזכיר הוועד של "בני-ציון" בת"א, שהנשיא שלו היה ר' משה דוד כהן (ראה כרך א', עמוד 234).
בשנת 1930 יסד את בית הספר הממלכתי-דתי הנקרא כיום על שם השר ד. צ. פנקס ז"ל ומשמש נשיאו עד היום (ראה כרך ב', עמוד 855).
יסד את גן הילדים שהינו כיום גן עירוני ואת גן הילדים הדתי "אמן" לילדים למטה מגיל חובה, יחד עם הגברות לאה מילנר ודבורה אינטראט ועומד בראש הנהלתו משנת 1948 ועד היום. לכמה משיריו חוברו מנגינות והופצו בקהל. כשישים ושלושה שירים הוקלטו ברדיו "קול ישראל" בביצועים וממלחינים שונים. כן הוקלטו כמה משיריו ב"הד-ארצי". בין השירים הפופולאריים נמנים השירים "אל הנגב" (המנגינה לאברהם מינדלין ז"ל), "הרועה בגליל" (המנגינה למשה וילנסקי) ; "נרות שבת" (המנגינה לניסן כהן-מלמד) ; "הורה ירושלים" (המנגינה לישראל פוקס) ; "רנה בת-הרים" (המנגינה לניסן כהן מלמד) ; "תרצה" (המנגינה לנחום נרדי): "שיר הטייסים" (המנגינה לנחום נרדי) ; "שנה טובה" המנגינה ליצחק לוי; "לכבוד שבת" (המנגינה ליוסף בן-ברוך) ; "בוקר בא"